זכות יוצרים מגנה על יצירות ספרותיות, דרמטיות, אמנותיות ומוזיקליות, וכן על תוכנות מחשב. התנאי העיקרי הוא שהיצירה תהיה מקורית וכי הושקעה בה מידה מסוימת של יצירתיות, והיא קובעה בצורה כלשהי (כגון קובץ תמונה, טקסט כתוב, או קוד). אין צורך ברישום זכות יוצרים או סימון © כדי שההגנה תיכנס לתוקף.

האם תמונה שאינה מסומנת בסימן זכויות יוצרים (©) מותרת לשימוש חופשי?

לא. חוק זכות יוצרים קובע שהזכות נוצרת אוטומטית עם יצירת היצירה. היעדר סימון © או הימצאות התמונה בחיפוש תמונות בגוגל אינם מעניקים רשות לשימוש בתמונה ללא אישור. גניבת תמונה או העתקת תוכן מאתר ללא קבלת רישיון שימוש מהיוצר המקורי מהווה הפרת זכויות יוצרים חמורה.

מהו "שימוש הוגן" וכיצד הוא משפיע על פרסום קטעי יצירות?

שימוש הוגן הוא חריג המאפשר שימוש מוגבל ביצירה המוגנת (למשל, לצורך לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, או סקירה עיתונאית). שימוש הוגן בתמונה או טקסט ייבחן לפי מבחני החוק, כאשר שימוש מסחרי אינו נחשב בדרך כלל שימוש הוגן. זוהי טענת הגנה משפטית מורכבת שדורשת ייעוץ עורך דין זכויות יוצרים.

קיבלתי מכתב התראה על הפרת זכויות יוצרים, מה ההשלכות ואיך עלי להגיב?

מכתב התראה הפרת זכויות יוצרים הוא צעד מקדים לתביעה.

ההשלכות הן דרישה לתשלום פיצויים והפסקת השימוש.

יש לפנות מיד לעו"ד זכויות יוצרים שיבחן את זכויות היוצרים הנטענות ואת תקפות ההפרה.

אל תתעלם מהמכתב, אל תסיר את התוכן ואל תשיב למכתב בעצמך. זה עלול להחמיר את המצב המשפטי שלך.

האם טקסט שכתבתי באתר שלי מוגן אוטומטית מזכויות יוצרים, גם אם הוא לא רשום?

כן. ככל שהטקסט הוא יצירה מקורית שאינה העתקה, הוא מוגן אוטומטית.

העתקת תוכן מאתר או גניבת ניסוחים ייחודיים עלולה להוביל לתביעה על זכויות יוצרים.

משרדנו מתמחה בהגנה על זכויות יוצרים של כותבי תוכן ואתרים.

האם הפרת זכויות יוצרים מחוץ לישראל ניתנת לאכיפה בארץ?

דיני זכויות יוצרים הם טריטוריאליים, אך אמנות בינלאומיות (כגון אמנת ברן) מאפשרות אכיפה במדינות שונות.

הפרת זכויות יוצרים בינלאומית מצריכה אסטרטגיה מורכבת שבה עו"ד קניין רוחני בוחן את מקום ההפרה, מקום המגורים של המפר וסוג היצירה.

האם אני זקוק לייעוץ משפטי לפני רכישת תמונות מאתר "סטוק" (Stock Photos)?

מומלץ מאוד. אתרי תמונות סטוק מציעים סוגי רישיונות שימוש שונים (למשל, שימוש מסחרי, שימוש עריכתי).

חשוב לוודא שסוג הרישיון שרכשת מכסה את השימוש המסחרי שאתה מתכנן, כדי למנוע הפרת זכויות יוצרים עתידית.

מהם השלבים לקבלת צו מניעה להפסקת הפרת זכויות יוצרים מיידית?

כאשר יש הפרה בוטה שגורמת נזק מתמשך, ניתן להגיש בקשה לצו מניעה זמני לבית המשפט.

מטרת צו המניעה היא לעצור את גניבת התוכן באופן מיידי, עוד לפני שמתחילה התביעה העיקרית.

הליך זה דורש טיפול מהיר ומקצועי של עורך דין קניין רוחני מנוסה.

האם זכות יוצרים על יצירה שנוצרה במסגרת עבודה שייכת לעובד או למעסיק?

ככלל, זכות יוצרים על יצירה שנוצרה על ידי עובד במסגרת ובמהלך עבודתו, שייכת למעסיק, אלא אם נקבע אחרת בחוזה.

זו סוגיה קריטית בדיני עבודה ובקניין רוחני הדורשת ניסוח חוזים מדויק.

האם הפרת זכויות יוצרים בינלאומית ניתנת לאכיפה בבתי המשפט בישראל?

ככלל, זכות יוצרים על יצירה שנוצרה על ידי עובד במסגרת ובמהלך עבודתו, שייכת למעסיק, אלא אם נקבע אחרת בחוזה.

זו סוגיה קריטית בדיני עבודה ובקניין רוחני הדורשת ניסוח חוזים מדויק.

מהן הדרכים הטובות ביותר להגן על עיצוב האתר או הלוגו שלי?

הלוגו מוגן אוטומטית בזכות יוצרים. להגנה חזקה יותר על הצורה והמראה החיצוני של המוצר או העיצוב הגרפי, ניתן לבצע רישום עיצוב.

אנו ממליצים על שילוב של זכות יוצרים עם רישום סימן מסחר להגנת המותג השלמה.

הכותב עוסק בדיני אינטרנט, פרטיות, קניין רוחני ומשפט מסחרי.

אין באמור ברשומה זו להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

הפוסט שאלות נפוצות: הפרת זכויות יוצרים, קניין רוחני וגניבת תוכן הופיע לראשונה ב-חדש משרד עו״ד זיו אנג׳ל - Angel Law firm.

"הסיפור הוא סיפור בדיוני. הדמויות והאירועים מומצאים ואין בינם לבין המציאות דבר".

כמה פעמים ראיתם את הכתוב הזה בספר או בסרט? האם אתם באמת מאמינים שכתוב כזה מגן מפני תביעת לשון הרע ספר? פסק דין עדכני שב ומזכיר: ממש לא!

מתי "פרסום בהשראה" הופך ללשון הרע?

התקנון לאתר הוא ההסכם המחייב שלך מול הלקוח.

בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופט רונן אילן, פסק דין מיום 13.11.2025) דן לאחרונה בתביעת לשון הרע ספר ופגיעה בפרטיות שהוגשה נגד מחבר ספר. למרות שהספר כלל הצהרה דומה לזו המקובלת על "בדיון מוחלט".

בית המשפט קבע כי הדמויות והאירועים נועדו לשקף חוויות אישיות ולפגוע בשמו הטוב ובעסקיו של התובע.

• רקע: בין התובע לנתבע (מחבר הספר) הייתה מערכת יחסים חברית ועסקית ארוכת שנים, שעלתה על שרטון בעקבות השקעות כושלות. הנתבע, כך נקבע, השתמש בכתיבת הספר כדרך "יצירתית" לפגוע בחברו לשעבר.

• ההוכחה: חלקים משמעותיים בספר כללו פרטים אישיים ועסקיים שהיו ידועים לחבריהם המשותפים ומכריהם של הצדדים.

• המבחן הקובע: בית המשפט קבע כי המבחן לשאלה האם מדובר בלשון הרע במקרה כזה אינו "הקורא הסביר והכללי", אלא האם חברים ומכרים של הצדדים יכלו לשייך את הדמויות והאירועים לתובע.
• התובע הצליח להוכיח כי פרסום הספר הגיע לקשריו העסקיים וחבריו. הנתבע מצידו לא הצליח להעמיד כל הגנה משפטית.

ייעוץ משפטי לכתיבת ספר: איך למנוע תביעת לשון הרע ופגיעה בפרטיות?

לא פעם פונים אליי יוצרים וכותבים המעוניינים לפרסם את סיפור חייהם, או סיפורים הכתובים "בהשראה" של אנשים ואירועים אמיתיים.

לעיתים התיאור אינו חיובי. לעיתים קרובות הוא חושף פרטים אישיים שאין כל סיבה חוקית שיובאו לידיעת הכלל.

הדבר חמור במיוחד כשמדובר במידע על קטינים או נושאים רגישים כמו פרידות כואבות.

הפתרון המשפטי למי שכותב ספר על אנשים אמיתיים

• "התממה": במקרים מסוימים, ניתן לבצע התממה וטשטוש של הפרטים הקשורים לאירועים ולדמויות, עד שהסיפור הופך באמת ל"השראה" בלבד ואין אפשרות לזהות את האנשים האמיתיים.

• אישור מפורש: במקרים אחרים, הדרך הבטוחה היא לפנות לצד שהיווה את ההשראה ולקבל את אישורו המפורש והכתוב לפרסום.

• צו בית משפט: לעיתים נדירות, ניתן לבקש צו מבית משפט שיאפשר את הפרסום תחת תנאים מסוימים.

פיצויים של 250,000 ש"ח: הסיכונים בפרסום ספר על אנשים אמיתיים

ה"חרב" והסיכון: פרסום ללא עריכה משפטית מקדימה עלול להצדיק פיצויים בסכומים של מאות אלפי שקלים לנפגע.

יתכנו גם צווים שיאסרו לחלוטין את הפצת הסיפור.

במקרה זה, נפסקו פיצויים של 250,000 ש"ח לטובת התובע, וכן צו המורה לנתבע לתקן את יצירתו באופן שלא יהיה ניתן לזהות כל קשר בינה לבין התובע.

בוודאי שאף אחת מהאפשרויות האלו אינן כדאיות למי שמעוניין לפרסם ולהפיץ את היצירה שלו.

מתלבטים לגבי יצירה שנכתבה "בהשראה"?

כתיבה אמיתית נובעת מהחיים, אך פרסום דורש זהירות משפטית. התייעצות מראש היא ההגנה הטובה ביותר – אחרת, העלות של פיצויים לשון הרע עלולה להיות גבוהה מאוד.

ת"א 49593-12-22

בשם התובע: עו"ד רועי טיבי.

בשם הנתבע: עו"ד מתתיהו ברוכים.

_____________

הכותב עוסק בדיני אינטרנט, פרטיות, קניין רוחני ומשפט מסחרי.

אין באמור ברשומה זו להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

הפוסט לשון הרע בספר ופגיעה בפרטיות בספר הופיע לראשונה ב-חדש משרד עו״ד זיו אנג׳ל - Angel Law firm.

הפוסט עסקת מכר מרחוק: חוזה צרכני לכל אתר מכירה הופיע לראשונה ב-חדש משרד עו״ד זיו אנג׳ל - Angel Law firm.

כל פעולה דיגיטלית באתר שלך – מטופס יצירת קשר פשוט ועד היסטוריית רכישות – הופכת אותך, אוטומטית, למנהל מאגר מידע.

בישראל, ניהול מאגרי מידע הכוללים נתונים אישיים (שמות, טלפונים, כתובות IP, נתוני גלישה, פרטי זיהוי ועוד) מחייב עמידה קפדנית בחוק הגנת הפרטיות ובתקנות אבטחת מידע. בוודאי אם הפעילות המסחרית שלך כוללת איסוף מידע נוסף כגון מידע פיננסי, בריאותי ואישי.

התעלמות מהחובות הללו אינה רק סיכון משפטי, אלא פצצת זמן למול הרשויות ולמול הצרכנים:

• הרשות להגנת הפרטיות מפעילה סנקציות חמורות, כולל קנסות מנהליים כבדים, חקירות וכן חשיפה לתביעות ייצוגיות .
• י הצרכנים עומדים על זכויותיהם לפי דיני הגנת הצרכן, דיני הנגישות ודיני הגנת הפרטיות. מכאן ועד להגת תביעות יצוגיות המרחק קצר.

נסקור את חובות הליבה שלך, את הסיכונים ותוכנית הפעולה כדי להבטיח שהאתר שלך עומד בדרישות החוק העדכניות.

מתי אתה נחשב מנהל מאגר מידע?

כדי להבין את החובות, יש להבין את ההגדרות:

מיהו "מנהל מאגר מידע" ומהם נתונים אישיים?

כל בעל אתר שאוסף מידע המזהה אדם פרטי (כתובות, טלפונים, מיילים, תעודות זהות) הוא מנהל מאגר.

הכלל ברור: אם אתה אוסף לידים או לקוחות, אתה מנהל מאגר.

לעיתים המאגר שלך כולל "מידע רגיש" הכולל מידע פיננסי, בריאותי או אישי. האיסוף והעיבוד שלהם, ואפילו רק שמירה שלהם, מטיל עליך חבות כבדה.

חשיבות "תקנות אבטחת מידע"

בניגוד לתפיסה רווחת, דרישות חוק הגנת הפרטיות אינן עוסקות רק במידע שתאסוף (מדיניות פרטיות), אלא גם איך תשמור עליו (אבטחת המידע).

התקנות מחייבות אותך ליישם אמצעי הגנה טכנולוגיים וארגוניים לפי סוג וגודל המאגר. תעודת SSL פשוטה אינה מספקת.

הסיכונים המרכזיים לחשיפה משפטית וקנסות

התעלמות מההיבט המשפטי של ניהול המידע באתר שלך חושפת אותך לסיכונים שכל אחד מהם עלול להסתיים בנזק כספי עצום:

כשל במדיניות פרטיות (הפרת חובת הגילוי הנאות)

בהתאם להוראות הדין, האוסף מידע חייב להציג באופן ברור ונגיש מדיניות פרטיות ותקנון ותנאיי שימוש מעודכנים.

מסמכים אלו הם ההסכם המחייב שלך מול הגולש. המסמכים נועדו לשקף באופן ברור את המידע שאתה אוסף, צרכי איסוף המידע, התנאים החוזיים למול משתמשים ועוד.

לדוגמה, אם האתר משתמש ב-Cookies (עוגיות) למטרות רימרקטינג או משתף נתונים עם צדדים שלישיים (כמו פייסבוק, גוגל אנליטיקס), והמדיניות אינה מפרטת זאת במדויק – אתה חשוף לטענה של פגיעה בפרטיות והטעיה. גולש או הלקוח חייב להיות מודע לכך ובחלק מהמקרים אף חייב להסכים לכך.

כשלב ראשון, יש לנתח ולבדוק איזה מידע נאסף בעסק שלך. חלקו נאסף באופן אוטומטי וממוחשב, חלקו נאסף באופן וולנטרי בידי המשתמש, חלקו חיוני למתן השירות וחלקו נדרש לשימושים אחרים שלך.

אי-רישום מאגר מידע: הקנס האוטומטי

האם מאגר הלידים או הלקוחות שלך דורש רישום אצל רשם מאגרי המידע?

החוק קובע קריטריונים ברורים לגבי חובת הרישום (למשל, מספר רשומות, סוג המידע, העברה לצד ג' ועוד).

• נדרש לבדוק ולנתח באופן יזום את המידע שנאסף, השיתוף שלו עם צדדים שלישיים, כמות הרשומות ופרטים נוספים בכדי לסווג את מאגר המידע שבידך.

• הסיכון: אם אתה מנהל מאגר המחויב ברישום והרשות מגלה שלא עשית זאת, זוהי הפרת חוק בפני עצמה. אתה חשוף לקנס מנהלי משמעותי עוד לפני שאירעה דליפת מידע.

דליפת מידע ואסון כלכלי (עקב ליקויי אבטחה)

החובה הגבוהה ביותר היא לשמור על אבטחת המידע. רבים מבעלי האתרים מניחים שהשרת מספק את ההגנה, וזו טעות מסוכנת.

• הסיכון: פריצה לאתר אי-קומרס (עקב סיסמאות חלשות, תוספים לא מעודכנים או כשל בשרת) ודליפת פרטי זיהוי (ת.ז., תאריך לידה) או פרטי אשראי של לקוחות. אירוע כזה הוא אירוע משפטי חמור המחייב דיווח מיידי לרשות.

• הקנס: אי-עמידה בתקנות אבטחת המידע הנדרשות לפי גודל ורגישות המאגר (רמת אבטחה בינונית/גבוהה) חושפת אותך לקנסות מנהליים חמורים ביותר, לצד תביעות נזיקין ותביעות ייצוגיות מהלקוחות שנפגעו.

צעדים יזומים לאבטחת האתר ועמידה בדיני הגנת הפרטיות (Checklist)

שקט נפשי משפטי ומינימום סיכון מתחילים בעבודה יזומה ומתוכננת. אלו צעדי החובה שיש לבצע בהקדם:

1. בדיקת חובת הרישום ומילוי הטפסים: בצע בדיקה קפדנית של מאגר הנתונים שלך. נתח את רגישות המידע, כמות המידע הנאסף והחובות החלות עליך מבחינת החוק.
2. ניסוח מדיניות פרטיות מותאמת אישית: ודא שהמסמכים המשפטיים שלך מנוסחים על ידי מומחה לדיני אינטרנט ומשקפים במדויק את השימוש בפועל שאתה עושה במידע.
3. יישום אמצעי אבטחה מתקדמים: התאם את ההגנה על המידע בהתאם לרגישות המידע.
4. זכות מחיקה ועיון במידע: הטמע מנגנון ברור ויעיל שיאפשר לגולש לממש את זכותו לעיין במידע שנאסף עליו או לדרוש את מחיקתו (בהתאם לדרישות החוק).
5. שקול מינוי DPO (ממונה על הגנת פרטיות): בהתאם לבדיקת מאגר הנתונים יש לבחון את החובה למנות ממונה על הגנת פרטיות DPO. ממונה כזה יכול להיות במיקור חוץ. תפקידו לפקח על עמידה מלאה ורציפה בדרישות תקנות הגנת הפרטיות ואף בדרישות ה-GDPR (במידה ויש לך לקוחות מאירופה).
6. נסח ואמץ נהלים פנימיים לתחזוקה ולטיפול במקרי דלף מידע, מתקפות סייבר, פניות לקוחות ומשתמשים לעיון במידע, במקרים של פניית הרשויות לעיון במסמכים ועוד.

_____________

ניצול המרחב האינטרנטי למסחר הוא הכרחי כיום והמידע שבו הוא נכס שכל עסק חייב. אבל לצד זאת, איסוף ועיבוד המידע מחייב אחריות רבה ושקיפות למול הציבור.

הדרך היחידה להבטיח שקט נפשי משפטי ולמנוע קנסות הרסניים היא בנקיטת פעולה יזומה והתאמה משפטית וטכנולוגית מלאה.

אל תחכה לקבלת התלונה או תביעה ייצוגית – פנה לייעוץ משפטי מקצועי המתמחה בתחום כדי להבטיח הגנה משפטית מרבית לאתר ולעסק שלך.

עורך דין לדיני אינטנרט יכול לתת לכם שירות וליווי משפטי בהפעלת הכלים המקוונים שלכם ולתת לכם ראש שקט למול הצרכנים והרשויות.

אנחנו גם מספקים שירותים של ממונה הגנת פרטיות DPO במיקור חוץ לעסקים קטנים ובינוניים.

למשרד עורכי דין זיו אנג'ל ניסיון רב מאוד בעריכת תקנונים לאתרי אינטרנט, בניסוח מדיניות הגנת פרטיות, בניסוח הצהרת נגישות וכלל המסמכים הנדרשים מפני תביעות צרכניות.

מומלץ לבקר באתר הרשות להגנת הפרטיות למידע נוסף.

__________________

אין באמור ברשומה זו להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

הפוסט חוק הגנת הפרטיות: מדריך חובה לניהול מאגר מידע הופיע לראשונה ב-חדש משרד עו״ד זיו אנג׳ל - Angel Law firm.

צלם בשם ג'פרי סדליק הגיש תביעה כנגד קאט וון די, אמנית קעקועים ריאליסטית ידועה מארה"ב תביעה בשל קעקוע של תצלום בו צולם אמן הג'אז מיילס דיוויס וזאת בשל פגיעה בזכות יוצרים.

לכאורה מדובר בעניין חדשני – תביעה בשל יישום של יצירת תצלום על גבי עור של אדם, אבל בפועל מדובר ביישום רגיל ושגרתי של דיני זכויות יוצרים. גם לא מדובר בפעם הראשונה בו מוגשת תביעה בעניין קעקועים.

דיני זכות יוצרים נועדו להגן על יוצרים מפני שימוש לא מורשה ביצירותיהם. בין השאר מוענקת הגנה מפני שימוש מסוג העתקה, שכפול, יצירת יצירות נגזרות וכיוצא באלו. על הפרת זכות יוצרים יכול בעל הזכות לתבוע פיצויים ללא הוכחת נזק. בישראל ניתן לתבוע עד 100,000 ש"ח בגין כל הפרה של זכות יוצרים.

תביעות על הפרת זכות יוצרים בקעקועים

אין זו הפעם הראשונה בה עייני זכויות יוצרים וקעקועים מגיעים לבתי המשפט בארה"ב.

בעבר נודעו מספר תביעות של אמני קעקועים בגין שיכפול היצירות שלהם בתעשיית הקולנוע כאשר המקרה המוכר ביותר נוגע לשימוש בקעקוע מוכר אשר קובע על גבי מתאגרף ידוע.

אמן קעקועים שקעקע את פרצופו של מייק טייסון תבע את חברת וורנר ברוס אשר יישמה את הקעקוע בסרט הנגאובר. הסכסוך הזה נדון בבית המשפט ולבסוף הצדדים הגיעו להסכמות.

החידוש בתביעתו של סדליק הוא שמדובר בהפרה של זכות יוצרים בתצלום אשר היישום שלו כקעקוע לא היה אפשרי בעבר, אך היום, בשל כלים מדוייקים יותר ומיומנות גבוה של מקעקעים אפשרית בז'אנר הריאליסטי של הקעקועים.

בעולם הגיימינג היו מספר תביעות ככנגד חברות גיימינג בידי בעלי זכויות יוצרים. שם חברות הגיימינג נתבעו בשל שימוש שעשו בקעקועים במשחקי וידאו בהם מופיעים שחקני בייסבול וכדורסל מוכרים אשר הופיעו יחד עם הקעקועים שעל גופם. שם נקבע כי השימוש שעשו חברות הגיימינג הוא שימוש הוגן ומותר.

קעקועים ריאליסטים של תצלומים

בעבר היה קושי ממשי בלצור קעקועים ריאליסטיים. אלא שבשנים האחרונות, עם התפתחות הטכנולוגיה והכלים בהם עושים המקעקעים שימוש התחילה תנועה חזקה של מקעקעים המתמחים בקעקועים ריאליסטיים. כך, יישום של תצלום על גבי עור הפך להיות מחזה נפוץ כאשרר מקעקעים מיישמים צילומים של מפורסמים שונים וגם תצלומים של קרובי משפחה וילדים על גבי העור של לקוחותיהם ולבקשת הלקוחות.

בישראל, מקעקע שקיבע תצלום של בנימין נתניהו, למעשה מצוי בסיכון לתביעה בשל הפרת זכות יוצרים בידי בעל זכות היוצרים בתצלום.

הסיכון: תביעות בגובה מאות אלפי ש"ח

בישראל, חוק זכות יוצרים קובע זכות לפיצויים ללא הוכחת נזק בגובה של עד 100,000 ₪ בשל כל הפרה, וצלמים רבים עומדים על זכויותיהם לפיצויים כאלו.

אם עד עכשיו הפסיקה בישראל הייתה בעיקר בשל הפרות של זכויות יוצרים בידי גופים עיתונאיים ושימוש מפר באינטרנט, אין כל מניעה כי יוגשו תביעות כאלו גם כנגד מקעקעים.

ההמלצה שלי היא לפנות לבעל זכות היוצרים בתצלום ולבקש את רשותו וברכתו, ולקבל ממנו רישיון טרם יישום של תצלום על גבי עור של לקוח, וכמובן לתעד את קיומו של רישיון. וכן, גם אם הלקוח ממש מבקש, לא להפר זכות יוצרים לאור הסיכון המשפטי.

לקריאה נוספת על נחלת הכלל כדאי לעיין בקישורים הבאים:

https://www.bbc.com/news/newsbeat-13860990

https://www.bloomberg.com/news/articles/2022-06-17/miles-davis-tattoo-suit-pits-copyright-against-body-autonomy

הכותב הוא עורך דין לזכויות יוצרים ועורך דין לקניין רוחני.

_______________

אין באמור ברשומה זו להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

הפוסט עורך דין לזכויות יוצרים – תצלום, קעקועים וזכויות יוצרים הופיע לראשונה ב-חדש משרד עו״ד זיו אנג׳ל - Angel Law firm.

בתרועה גדולה, ממש תכף, נחגוג את החג החשוב "חג נחלת הכלל" וכמו כל שנה, גם השנה החג מגיע ואיתו טיפים ומידע נוסף על החג הגדול הזה.

החג מגיע מדי שנה, ביום הראשון של חודש ינואר ומציין את הפיכתם של יצירות שונות מיוצרים שונים לנחלת הכלל.

רגע, מה זה נחלת הכלל בכלל?

טוב ששאלתם!

נחלת הכלל זה אומר שאין לבעל זכות היוצרים ביצירה עוד בעלות בזכות יוצרים כלכלית ביצירה. מילים אחרות, אפשר להשתמש ביצירה ללא רשות. בישראל, הכלל הוא שיצירה נשארת בבעלות בעל זכות היוצרים עד 70 שנה אחרי מותו.

אבל… וזה "אבל" חשוב, לא כל יצירה היא ישראלית ולא על כל יצירה חל החוק הישראלי. אה, ויש גם חריגים בחוק..בארה"ב לדוגמא, ארץ האולפנים ההוליוודיים, יש סידור אחר והארכות שונות של תקופת זכות היוצרים.

כך לדוגמא, השנה "ישתחררו" יצירות כגון יצירותיו של לואיס ארמסטרנג, "הטירה" של פרנץ קאפקא, יצירה של ברטלוט ברכט, יצירות של אגטא כריסטי ועוד. אבל כל אלו רק לפי הדין האמריקאי.אלו יצירות משנת 1926 שחלפו 95 שנה מיצירתם. כן, קראתם נכון.

תשעים וחמש שנה.

ובעלי הזכויות מפעילים לחץ גדול להאריך את התקופות האלו עוד ועוד.

ברור, זה מכניס להם עוד כסף מתמלוגים..

זהירות, נחלת הכלל לא תמיד היא מה שאתם חושבים שהיא

ההנחות המשפטיות כי משחלפו 70 שנה ממות היוצר משחררות את זכות היוצרים לאוויר העולם יכולות להיות מטעות.

ישנן יצירות אשר יש יותר מיוצר אחד שהוא בעל זכות היוצרים בו דוגמאת מוזיקה, קולנוע ותיאטרון, ואז יש לבחון את כל מרכיבי היצירה והיוצרים שבו.

יש גם סעיפים ושינויים לגבי זכות היוצרים בתקליטים ובמוזיקה, שם לעיתים המפיקים הם בעלי זכויות היוצרים, ולעיתים הבעלים הן חברות מסחריות שאינן מתות כמו אדם רגיל, אז סופרים אחרת את משך זכות היוצרים.

והנה קיבלתם…. סלט אוליביה או שובה, לכל הפחות.

מה עושים?

אז לפני שאתם רצים ומסתמכים על פקיעה כללית של יצירה לפי הכלל של "70 שנה אחרי מות היוצר" כדאי ומומלץ:

1. לבדוק היטב מה החוק שחל על כל יצירה ויצירה;
2. לבצע ניהול סיכונים מסודר לפני שאתם עושים שימוש מסחרי ביצירה כזו או אחרת;
3. לבדוק אם בכל מקרה ניתן לקבל אישור מבעל זכות היוצרים או מיורשיו;
4. לבדוק שיש לכם הגנות טובות באם יפנו אליכם בשל הפרה נטענת

_______________________________________

לקריאה נוספת על נחלת הכלל כדאי לעיין בקישורים הבאים:

https://web.law.duke.edu/cspd/publicdomainday/2021/

https://en.wikipedia.org/wiki/Public_Domain_Day

https://www.pdday.org/

https://publicdomainreview.org/features/entering-the-public-domain/2022/

הכותב הוא עורך דין לזכויות יוצרים ועורך דין לקניין רוחני.

_______________

אין באמור ברשומה זו להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

הפוסט עורך דין לזכויות יוצרים – יום נחלת הכלל הופיע לראשונה ב-חדש משרד עו״ד זיו אנג׳ל - Angel Law firm.

בית המשפט לערעורים בארה"ב הפך פסק דין שניתן באותו עניין בשנת 2019. מדובר בתצלום אשר עבר עיבוד בידי האמן אנדי וורהול בשנות ה-80 של המאה שעברה.

בתחילת שנות השמונים צילמה הצלמת האמריקאית לין גולסמית' את הזמר והיוצר פרינס. אנדי וורהול רכש את התצלום מגולדסמית' והשאיר אותו אצלו בארכיון. כעבר מספר שנים ערך וורהול את התצלום ליצירה אחרת בסגנון הצבעוני והידוע בו הוא מוכר.

היצירה של וורהול לא זכתה אז לתהודה גדולה מדי. רק לפני כשבע שנים, בעת הדפסה של גליון מגזין מוכר, התגלה לגולסמית' על השימוש שעשה וורהול בתצלום שלה.

העיזבון של וורהול נאלץ להתגונן מתביעתה של גודסמית' ונטען כי יצירתו ראויה להגנה כ"שימוש הוגן" ויצירת "יצירה טרנספרמטיבית". לטענתם ויצירתו רחוקה מהמקור ומשנה את אופיו.

פסק הדין הקודם, משנת 2019, קיבל את טענת וורהול ויצר קושי גדול מאוד מבחינת עצמאותו של "רפרנס" למול יצירת מקור. לכן גולדסמית' לא ויתרה והחליטה לערער על החלטת בית המשפט.

"רפרנס" באומנות לעיתים נמצא כהפרת זכות יוצרים

חלק לא קטן מהיצירה המודרנית שואב את כוחו מיצירות קודמות, מאמנים אחרים ומסגנונות יחודיים אשר פותחו בידי אמנים שונים.

אלא שהמושג רפרנס הוא רחב מאוד וכולל טכניקות שונות. יצירות בטכניקה של "טרייסינג", יצירות בסגנון ואף יצירות סקראפינג הן כולן יכולות להיכלל כ"רפרנס".

בחלק מהמקרים, יצירות רפרנס נותרות כ"יצירה נגזרת" מהיצירה המקורית. אלו מחייבים רישיון שימוש, ובמיוחד כאשר נשמרים המאפיינים העיקריים, הברורים של יצירת המקור.

במקומות אחרים, כאשר היצירה הופכת ליצירה מקורית אחרת, היא "מתנתקת" מהיצירה המקורית. אז היא לובשת מאפיינים חדשים ומקוריים שלא הופיעו ביצירת המקור, ועל כן היצירה הופכת ל"יצירה מקורית".

בין השניים ישנן יצירות אשר יתכן ועדין יוותר בהן לא מעט מהיצירה המקורית, ואולי תהיינה ראויות להגנה מסוג "שימוש הוגן".

הגנה זו קבועה בסעיף 19 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007. הגנת "שימוש הוגן" נועדה לאפשר שימוש ביצירה למטרות שונות. בין המטרות הללו נמצאים לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך.

לא פעם, הגנת שימוש הוגן ניתן ליצירות אשר מביעות ביקורת על היצירה המקורית או שנועדו להגחיך אותה.

מדוע נדחתה טענת ה"שימוש ההוגן" של וורהול

בעניין של גולדסמית', בית המשפט של ערעור קבע כי היצירה של וורהול מהווה עיבוד גרפי של יצירת צילום. בית המשפט קבע כי ביצירת וורהול נותרו המאפיינים העיקריים שביצירתה של גולדסמית'. בכך, מאחרו ולוורהול לא היה רישיון מתאים לעריכת שינוי ביצירה – הוא הפר את זכותה.

פסק הדין של הערעור הסיר את החשש שמא העברת יצירה ממדיה אחת לשניה תזכה להגנת שימוש הוגן. כך הוסר החשש שמא תתפתח פרקטיקה של יישום מכוון של פילטרים ועיבודים אשר תכליתן לחמוק מהחובה לרכוש רישיונות שימוש.

מתי יצירה שמרה על מאפייני המקור ומתי הפרה זכות יוצרים – דעה של עורך דין לאומנות

בתי המשפט בישראל נאלצים להתמודד מפעם לפעם בשאלת מקוריות של יצירות. הפסיקה הנוהגת קובעת כי יש לבחון "קווי דמיון" בין יצירת המקור ליצירה אשר נטען שהיא "נגזרת".

בניגוד לענפים אחרים במשפט, הפסיקה קובעת כי מי שיכריע בקיומם או אי-קוימם של קווי הדמיון הנו השופט כ"אדם מן הישוב".

כך, חוות דעת של מומחה כזה או אחר לא אמורה להועיל. לכן יש קושי רב לקבוע, טרם פתיחת הליכים משפטיים, האם הדמיון שיש בין יצרות אכן מהווה הפרה של זכות יוצרים.

בעניינו צילום של הצלם וייסהוף, תיעוד ראש הממשלה המנוח יצחק רבין נקבע כי הטבעת התצלום על מטבע הנה העתקה. כך, נדחתה טענת "שימוש הוגן" בכך שהיצירה הועברה מתצלום להטבעה.

בעניין הצייר דוד גבע טענה חברת דיסני כי הברווז שלו מפר זכות יוצרים של הדמות דונלד דאק. ואילו בעניין נספרסו נ' אספרסו קלאב, נקבע כי פארודיה והעברת ביקורת זכאית להגנת "שימוש הוגן" על פי דין.

מתי רפרנס לא יהיה חשוף לתביעה על הפרת זכות יוצרים

לכותב שורות אלו, עורך דין לאומנות, נראה כי יש קושי לקבוע, מראש, את מידת החשיפה המשפטית של יצירה כזו או אחרת בטענות של הפרת זכות יוצרים של יצירת המקור.

נראה כי יצירה שהיא "בסגנון" תוך שינוי באובייקטים והצבעים מתרחקת מספיק מיצירת המקור. גם יצירות שהן בסגנון "מגזרת נייר", בהן חלקי יצירת המקור מהווים חלק קטן מיצירה חדשה מושלמת, אף היא תזכה להגנה כ"שימוש הוגן ביצירת המקור.

לעומת זאת, יצירה אשר נוצרה מ"טרייסינג" והעתקה מכוונת של מאפייני המקור מסכנת את היוצר בטענה של זכות יוצרים של הבעלים המקורי.

יש לשים לב כי גם אם לא מדובר ב"יצירה חדשה" ו"מקורית", לעיתים ישנן הגנות אחרות אשר יכולות לחול במקרה מסויים. כך פארודיה, מחקר עצמי ואחרים, אשר פורטו לעיל, זכאים להגנה.

לכן יש לבחון כל יצירה ויצירה בטרם מכריעים לגביה. וגם אז ההערכה השפטית תעוד למבחן רק באם תוגש תביעה בעניין ותוכרע בבית המשפט, ומומלץ להצטייד בעורך דין לאומנות במקרים כאלו.

לעיון בפסק הדין במקור ראה בקישור כאן.

אין באמור ברשומה זו להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

הפוסט עורך דין לאומנות בסקירה על הפרת זכות יוצרים של אנדי וורהול הופיע לראשונה ב-חדש משרד עו״ד זיו אנג׳ל - Angel Law firm.

דומיינם ושמות מתחם הם השער לאתר האינטרנט שלנו, וכדאי להימנע מסכסוך משפטי לגביהם

הצלחת להניח את היד שלך על דומיין נחשק, כזה שיביא הרבה תנועה אליך לאתר שבנית.

אבל לפעמים הדומיין הזה לבדו חושף אותך לסיכון משפטי גדול, בייחוד אם לא ביצעת מספר בדיקות חשובות לפני שפרסמת את האתר שלך תחת דומיין זה.

אם הדומיין דומה בצליל או בכיתוב לסימן מסחר יכול להיות שתאלצו לוותר עליו ואפילו תאלצו לשלם פיצויים לבעל הסימן המסחרי. כן, אפילו אם רכשת את הדומיין מרשם דומיינים חוקי יתכנו מצבים בהם תהיה הפרה של סימן מסחר.

לדוגמא: הצלחת לשים את היד על דומיין CocaColaFans. אלא ש CocaCola הוא סימן מסחרי רשום ומוגן והחברה, בעלת הסימן, יכולה לדרוש שהדומיין שרכשתם באופן חוקי יועבר לידיה. ברור שקוקה קולה לא תרצה שתהיה הטעייה של לקוחות המותג כאילו מדובר במועדון הרשמי של נאמני המותג. אם הוספת והשתמשת בדומיין כדי למכור מוצרים שאינם רשמיים, או בכוונה לבזות את המותג, אז ברור שלמותג תהיה מוטיבציה גדולה להשתלט לכם על הדומיין.

ברור שרכישה של שם המתחם CocaCola שהסיומות שלו טרם תפוסה (co.il / .net / .org) מסוכנת אפילו יותר וכדאי להימנע ממנה.

הסיכון המשפטיים בשמות מתחם ודומיינים

מעבר לזכות בעלת המותג להורות על העברת הדומיין לידיה היא יכולה לתבוע אתכם בפיצויים על נזקים שנגרמו לה בפועל או בפיצויים גם ללא הוכחת נזק, והסכום שבחוק הוא עד 100,000 ש"ח לכל הפרה.

רבים אינם יודעים את זה, אבל סכסוכים כאלו יכולים להתנהל לא רק בבית משפט אלא גם למול ערכאות איגודי האינטרנט המקומיים או הגלובליים, בהליך של בוררות קצר ומהיר.

איך אפשר לצמצם את הסיכון המשפטי בעת רכישת שם מתחם ודומיינים

אז לפני שאתם קונים דומיין, וגם אם הוא פנוי וניתן לרכישה, תבדקו ותודאו שאתם לא בחשיפה משפטית.

ואלו כמה דברים שאתם יכולים לעשות כדי להפחית את הסיכון:

– לבדוק אם שם הדומיין זהה למותג ידוע בארץ או בעולם.

– לבדוק אם שם הדומיין נשמע דומה או נראה דומה למותג קיים.

– להתייעץ עם מי שעוסק בסימני מסחר בכדי שיערוך בדיקה יסודית של הסיכונים המשפטיים.

כי דומיין שעולה כמה דולרים בודדים עלול לעלות לכם באתר שהורד מהרשת ואף בדרישה לפיצויים במאות אלפי ש"ח. . הכותב הוא עו"ד העוסק בקניין רוחני ובדיני אינטרנט. אין באמור לעיל להוות תחליף לייעוץ משפטי פרטני. אנג'ל משרד עורכי דין

הכותב הוא עורך דין לרישום סימני מסחר ועורך דין לקניין רוחני.

_______________

אין באמור ברשומה זו להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

הפוסט שמות מתחם ודומיינים – סכסוך משפטי הופיע לראשונה ב-חדש משרד עו״ד זיו אנג׳ל - Angel Law firm.

בילוי יכול להסתיים בפציעה וניתן לתבוע על כך פיצויים

הקיץ נגמר, אך החופש ממשיך ואיתו הדאגה מהסכנות האורבות לילדנו במקומות הבילוי, בזמן רחצה בבריכה או בים, בזמן רכיבה על אופניים, בגני השעשועים, בפארקים הציבורים ואפילו בחצר הבית.   

במקרה וילדכם, חלילה, נפצע במהלך חופשה ונגרם לו נזק בעקבות פציעתו עומדות בפניכם מספר דרכים לתבוע פיצוי עבור הנזק.

ביטוח תלמידים – תאונות אישיות

רבים מההורים אינם מודעים כלל לכך שילדיהם כתלמידים במסגרת חוק חינוך חובה (כלומר החל מגיל 3), מבוטחים על ידי הרשות המקומית בפוליסת ביטוח תאונות אישיות, אשר במסגרתה משולם פיצוי כספי לתלמיד שנפגע כתוצאה מתאונה.

חשוב לדעת כי הפוליסה מכסה את התלמיד בכל שעות היממה, ולא רק במהלך שעות הלימודיםוכן היא מעניקה פיצוי,גם אם אין אחראים לנזק.

כך שאם נגרם לילדכם נזק במהלך בילוי משפחתי או בגלל נפילה בבית, יהיה ניתן לקבל פיצוי מכוח פוליסת ביטוח תלמידים, גם אם אף אחד לא אשם בתאונה.   

תביעה כנגד צד שלישי – רשות מקומית, מפעיל האטרקציה וכו'

במקרים בהם הפגיעה נגרמה עקב רשלנות של גורם כלשהו, כגון הרשות המקומית (מפגעים ברחוב, בגן שעשועים, בפארק או באטרקציה המופעלת על ידי העירייה), מפעיל הבריכה, הקניון, מפעיל הקייטנה וכו' ניתן להגיש תביעת פיצויים בגין רשלנות וזאת בנוסף לתביעה על פי פוליסת ביטוח תאונות אישיות לתלמידים.

בשונה מתביעות על פי פוליסת ביטוח תאונות אישיות במקרה זה על הטוען כי הפגיעה נגרמה עקב רשלנות להוכיח את אשמתו של הגורם לנזק, דהיינו כי הנזק נגרם בגלל התנהגות רשלנית של הגורם האחראי על הפעילות, המבנה, האטרקציה או המתקן, כגון אי השגחה מספקת מצד המדריכים, אי תקינות של מתקנים, אי נוכחות של מציל בבריכה, עומס יתר בתוך הבריכה או האטרקציה וכד'. בית במשפט קובע את סבירות ההתנהגות על סמך פרמטרים כמו גיל הילדים, תנאי השטח, סוג ואופי הפעילות, סיכוני הפעילות וכד'.

פוליסת ביטוח פרטית

בשנים האחרונות גדלה המודעות לפוליסות ביטוח פרטיות, כגון פוליסות תאונות אישיות המפצות את הנפגע בעת קרות תאונה, גרימת שבר או נזק אחר לגוף ופוליסות ביטוח רפואיות פרטיות, המכסות עליות רפואיות שונות כגון ניתוחים, טיפולים פיזיותראפיים ותרופתיים מחוץ לסל הבריאות.

מקומות עבודה רבים מציעות פוליסות אלו לעובדים שלהם בתנאים משופרים, תוך מתן כיסוי ביטוחי לכל המשפחה. פוליסות מסוג זה נרכשות באופן תדיר גם באופן פרטי. בשני המקרים, לרוב נוטים לשכוח מקיום פוליסות אלו וחבל! הפעלה של פוליסות אלו מעניקה  פיצוי כספי מידי, היכול לעזור לילדנו לשוב לאיתנם.

בשל ריבוי הדרכים בהם ניתן לתבוע פיצוי עבור הנזק שנגרם לילדכם ולכם, כהורים, חשוב לקבל ייעוץ מקצועי של עו"ד בטרם תחילת מיצוי זכויותיכם למול הגורמים השונים.

למשרדנו ניסיון עשיר בניהול תיקים מסוג זה. אם יש לכם שאלות נוספות בנוגע לפוליסות ביטוח תאונות אישיות לתלמידים או על תאונות ילדים באופן כללי אשמח לספק לכם את המידע הרלוונטי ולענות על כל שאלותיכם.  

הכותבת היא עורכת דין לנזקי גוף.

_______________

אין באמור ברשומה זו להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

הפוסט פציעות ילדים בחופשה ופיצויים הופיע לראשונה ב-חדש משרד עו״ד זיו אנג׳ל - Angel Law firm.

הכותב הוא עורך דין לקניין רוחני ברמת גן.

יש לכם שעה פנויה? הרצאות שלנו בענייני קניין רוחני, זכויות יוצרים, אומנות ועיצובים

_______________

אין באמור ברשומה זו להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

הכותב הוא עורך דין להגנת הפרטיות, העוסק בקניין רוחני ובדיני אינטרנט.

הפוסט הרצאות מוקלטות בעניין קניין רוחני ליוצרים הופיע לראשונה ב-חדש משרד עו״ד זיו אנג׳ל - Angel Law firm.