לאחרונה טיפלתי במקרה מורכב שבו שני צעירים מצאו עצמם בלב סערה משפטית, לאחר שנתבעו על ידי ארגוני זכויות יוצרים כמו זיר"ה ואחרים בסכום עתק של 5 מיליון ש"ח. הסיבה? הם הסכימו לנהל קבוצת פייסבוק שבה הופיעו קישורים לאתר סדרות, שהפרו לכאורה זכויות יוצרים של יוצרים וחברות הפקה. מה שהתחיל כמחווה תמימה – עזרה בניהול קבוצה חברתית – הפך במהרה לסיוט משפטי עבורם.

התביעה, שהוגשה לבית המשפט, טענה כי השניים אחראים ישירות להפרות זכויות יוצרים, משום שהקבוצה שימשה פלטפורמה לשיתוף קישורים לא חוקיים. ארגוני זכויות היוצרים דרשו פיצויים כבדים, בטענה שהמנהלים היו אמורים לפקח על התוכן ולמנוע את ההפרות. כעורך דין המתמחה בזכויות יוצרים והגנה משפטית מפני תביעות, נכנסתי לתמונה כדי לייצג את השניים ולמנוע מהם נזק כלכלי ומוניטין הרסני.

האתגר: הוכחת חוסר מעורבות ישירה

המשימה המשפטית לא הייתה פשוטה. ארגוני זכויות היוצרים בנו תיק מרשים, שכלל צילומי מסך של הקבוצה, קישורים מפרים וטענות לאחריות אישית של המנהלים. אלא שבחינה מעמיקה של המקרה חשפה תמונה שונה. הצלחנו להראות כי השניים לא היו מעורבים בפועל בהעלאת הקישורים המפרים, וכי תפקידם כמנהלים היה מוגבל וקצר מועד. הם הצטרפו לקבוצה לזמן קצר בלבד, ולא היה להם שליטה ממשית על התוכן שפורסם על ידי חברים אחרים.

במהלך הדיונים בבית המשפט, הדגשנו כי השניים לא הפיקו רווח כלשהו מהקבוצה, ולא היו חלק ממנגנון ההפצה של התוכן הבלתי חוקי. הצגנו ראיות לכך שתקופת ניהולם הייתה קצרה מאוד, וכי הם לא היו מודעים להיקף ההפרות ולא נטלו חלק פעיל בעידודן. הטיעונים המשפטיים שלנו התבססו על חוק זכויות יוצרים התשס"ח-2007, תוך שימת דגש על כך שאחריות להפרה דורשת מעורבות ישירה או תרומה משמעותית – דבר שלא התקיים במקרה זה.

ההצלחה: דחיית התביעה

לאחר דיונים ממושכים, הצלחנו לשכנע את בית המשפט כי התביעה נגד השניים אינה מוצדקת. השופט קיבל את הטענה כי אין להטיל עליהם אחריות אישית להפרות שבוצעו על ידי אחרים בקבוצה, וכי תפקידם כמנהלים לא כלל שליטה מלאה על התוכן. בסופו של דבר, התביעה נגדם נדחתה, והם שוחררו מהסכנה הכלכלית והמשפטית שריחפה מעל ראשם. עבורם, זו הייתה הקלה עצומה – הוכחה לכך שייצוג משפטי מקצועי יכול להפוך מצב אבוד לניצחון.

אחריות מנהלי קבוצות פייסבוק: סיכונים שחשוב להכיר

למרות ההצלחה במקרה הזה, הסיפור ממחיש את הסיכונים הכבדים שמוטלים על מנהלי קבוצות פייסבוק ופלטפורמות דיגיטליות דומות. החוק בישראל רואה במנהלים גורם שאחראי לפקח על התוכן המפורסם בקבוצות שלהם, ובמקרים מסוימים הם עלולים לשאת באחריות להפרות זכויות יוצרים, לשון הרע או עבירות אחרות – גם אם לא הם פרסמו את התוכן בעצמם. ארגוני זכויות יוצרים כמו זיר"ה נוקטים קו תקיף נגד מפרים, ותביעות בסכומים של מיליוני שקלים אינן נדירות.

מי שמנהל קבוצה בפייסבוק חייב להבין כי האחריות שלו כוללת מעקב אחר התוכן, מחיקת קישורים או פוסטים מפרים ופיקוח על התנהלות החברים. הפרת זכויות יוצרים – כמו שיתוף קישורים לאתרי סדרות פיראטיים – עלולה להוביל לתביעות כבדות, בעוד פרסום לשון הרע עלול לחשוף את המנהלים לסיכונים נוספים. הבורות בנושא אינה פוטרת מאחריות, והסיכונים הכספיים והמשפטיים עלולים להיות הרסניים.

היערכות נכונה: המפתח להגנה

כעורך דין זכויות יוצרים, אני ממליץ לכל מי שמנהל קבוצה ברשת להיערך מראש לסיכונים אלה. הכרת החוק היא הצעד הראשון: הבינו מה מותר ומה אסור לפרסם, והקפידו לפקח על התוכן בקבוצה שלכם. הגדירו כללי התנהגות ברורים לחברים, והסירו במהירות כל תוכן מפר שעולה. בנוסף, כדאי לשקול ייעוץ משפטי מוקדם כדי להבטיח שאתם מוגנים מפני תביעות עתידיות. היערכות נכונה יכולה למנוע מצבים כמו זה שבו נתקלו לקוחותיי – ולהציל אתכם מהליכים משפטיים ארוכים ויקרים.

הגנה משפטית מקצועית בתחום זכויות יוצרים

המקרה הזה הוא דוגמה לכוחו של ייצוג משפטי מקצועי. בזכות ניתוח משפטי מדויק וטיעונים מבוססים, הצלחתי להגן על שני הצעירים מפני תביעה מופרכת ולשמור על חירותם הכלכלית והאישית. אם אתם מנהלי קבוצות פייסבוק, יוצרים או משתמשים ברשת, חשוב שתדעו שיש מי שיכול לעמוד לצדכם במקרה של תביעה.

נתבעתם על הפרת זכויות יוצרים או זקוקים לייעוץ? כעורך דין מנוסה בתחום זכויות יוצרים ובית המשפט, אני כאן כדי לספק לכם הגנה משפטית וייעוץ מקצועי. בין אם אתם עומדים בפני תביעה או רוצים למנוע אותה מראש, צרו קשר עוד היום לייעוץ ראשוני – ונמצא יחד את הדרך הטובה ביותר להגן עליכם.

_______________

אין באמור ברשומה זו להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

הפוסט זכויות יוצרים ברשת: כיצד ניצחנו תביעה של 5 מיליון ש"ח נגד מנהלי קבוצת פייסבוק הופיע לראשונה ב-משרד עו״ד זיו אנג׳ל - Angel Law firm.

הגנת פרטיות וזכויות חוסים: סיפור הצלחה של עמותה במעון יום

לאחרונה פנתה אליי עמותה המפעילה מעון יום עבור חוסים, אנשים בעלי צרכים מיוחדים הזקוקים לפעילות יומית מובנית ותומכת. העמותה נקלעה למצב משפטי מורכב לאחר אירוע חריג: אחד החוסים, קטין, התנהג באלימות כלפי מטפל במהלך הפעילות. בעקבות האירוע, הוחלט להרחיק את הקטין מהמעון כדי להבטיח את שלומם של שאר החוסים והצוות. אלא שהוריו של הקטין, משוכנעים שמידע חשוב מוסתר מהם, דרשו מהעמותה למסור לידיהם עותק של סרטוני האבטחה שתיעדו את האירוע.

בתחילה, העמותה ניסתה לפתור את המחלוקת בדרכי נועם וללא מעורבות משפטית. היא הסבירה להורים כי מסירת הסרטונים עלולה לפגוע בפרטיותם של חוסים אחרים ושל עובדי המעון, והציעה פתרונות חלופיים כמו תיאור מפורט של האירוע. אך ההורים לא השתכנעו והגישו תביעה לבית המשפט, בדרישה לצו עשה שיחייב את העמותה להעביר להם את הסרטונים. כאן נכנסתי לתמונה כעורך דין המתמחה בהגנת פרטיות וייצוג משפטי בענייני חוק הגנת הפרטיות.

האתגר המשפטי: פרטיות מול זכות הגישה למידע

המקרה הזה העמיד על הפרק שאלה משפטית מורכבת: כיצד מאזנים בין זכותם של ההורים לקבל מידע על ילדם לבין חובתה של העמותה לשמור על פרטיותם של כלל החוסים והעובדים? חוק הגנת הפרטיות התשמ"א-1981 קובע כי כל אדם, ובכלל זה חוסים במעונות יום, זכאי לפרטיות, ושימוש במידע אישי – כגון סרטוני אבטחה – כפוף להגבלות מחמירות. הנחיות הרשות להגנת הפרטיות בנוגע לשימוש במצלמות במעונות יום (כפי שפורסמו על ידי הרשות) מחייבות מפעילי מעונות להגן על פרטיות המשתתפים, ומונעות מסירת סרטונים לצדדים שלישיים אם הדבר עלול לפגוע בזכויותיהם של אחרים.

כעורך דין המייצג את העמותה, טענתי בבית המשפט כי העברת הסרטונים להורים תהווה הפרה בוטה של חוק הגנת הפרטיות. הסרטונים תיעדו לא רק את הקטין המעורב, אלא גם חוסים נוספים ועובדים, שזכויותיהם לפרטיות מוגנות על פי חוק. בנוסף, הצגנו ראיות לכך שהעמותה פעלה בהתאם לנהלים: האירוע דווח כנדרש, וההחלטה להרחיק את הקטין התקבלה לאחר שיקול דעת מקצועי שנועד להגן על כלל המשתתפים במעון.

ההכרעה: ניצחון לעמותה ולפרטיות

לאחר דיון מעמיק בבית המשפט, שבו הוצגו כל הטיעונים והראיות, התובעים – הורי הקטין – החליטו לחזור בהם מהתביעה ומדרישתם לקבל את הסרטונים. השופט התרשם כי העמותה פעלה כחוק וכי מסירת הסרטונים אכן תפגע בזכויותיהם של חוסים ועובדים אחרים. התוצאה הזו לא רק שמרה על פרטיות המשתתפים במעון, אלא גם חיזקה את מעמדה של העמותה כגוף אחראי הפועל בהתאם לחוק ולנהלים.

הלקח: היערכות משפטית ומדיניות ברורה

המקרה הזה מדגיש את החשיבות של היערכות מוקדמת לדרישות משפטיות מסוג זה. עמותות, מעונות יום ומוסדות דומים חייבים להכיר לעומק את הוראות חוק הגנת הפרטיות ואת הנחיות הרשות להגנת הפרטיות בנוגע לשימוש במצלמות אבטחה. חשוב להחזיק מדיניות ברורה ומתועדת להפעלת המקום – החל מהתקנת מצלמות, דרך שמירת הסרטונים ועד לטיפול במקרי חירום כמו אירועי אלימות. מדיניות כזו צריכה לכלול גם הנחיות להתנהלות העובדים במצבים אלו: כיצד לדווח על אירועים, כיצד לתקשר עם הורים וכיצד להגן על פרטיות כלל המעורבים.

כעורך דין המתמחה בהגנת פרטיות, אני ממליץ לכל גוף המפעיל מעון או מסגרת טיפולית להיערך מבעוד מועד:-מאחר שדרישות כאלה עלולות לצוץ בכל רגע. הכרת הדין, יחד עם מדיניות מסודרת, יכולה למנוע סכסוכים משפטיים ולחסוך זמן, משאבים ולחץ מיותר.

ייצוג משפטי מקצועי בתחום הפרטיות

הצלחתי להוביל את העמותה לניצחון במקרה הזה בזכות הבנה מעמיקה של חוק הגנת הפרטיות והנחיות הרשות, לצד ניהול משפטי מדויק. זהו עוד הוכחה לכך שייצוג משפטי מקצועי יכול לעשות את ההבדל בין תביעה ממושכת לבין פתרון מהיר ויעיל.

זקוקים לסיוע בהגנת פרטיות או בייצוג משפטי? אם אתם מפעילים מעון, עמותה או עסק ונתקלים בדרישות משפטיות הקשורות לפרטיות, מצלמות אבטחה או זכויות חוסים, אני כאן כדי לעזור. כעורך דין מנוסה בתחום הגנת הפרטיות ובית המשפט, אספק לכם ייעוץ וייצוג שיבטיחו את זכויותיכם ואת פעילותכם החוקית. צרו קשר עוד היום לייעוץ ראשוני!

_______________

אין באמור ברשומה זו להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

הפוסט הגנת פרטיות וזכויות חוסים: סיפור הצלחה של עמותה במעון יום הופיע לראשונה ב-משרד עו״ד זיו אנג׳ל - Angel Law firm.

לאחרונה פנתה אליי לקוחה עם חלום שהיה קרוב לליבה: לפרסם ספר שכתבה לאחר שנים של עבודה קשה ומסירות. הספר, יצירה אישית ומרגשת, כלל קטעים על חייה – ובכללם סיפורים על בתה הקטינה. כעורך דין המתמחה בזכויות יוצרים ודיני משפחה, הבנתי מהרגע הראשון שמדובר במקרה מורכב המשלב לא רק סוגיות של חופש יצירה, אלא גם שאלות של פרטיות, טובת הילד ויחסים משפחתיים רגישים. הלקוחה, אישה גרושה, חששה שהפרסום עלול לעורר סכסוך מחודש עם גרושה, אבי הילדה, ואף לפגוע בבתה – דבר שהיה עבורה קו אדום.

המטרה שלה הייתה ברורה: להגשים את חלומה היצירתי מבלי לפגוע במשפחתה או לערער את היציבות של בתה הקטינה. היא ביקשה ממני, כעורך דין מנוסה בייצוג משפטי בדיני משפחה, למצוא דרך שתאפשר לה לפרסם את הספר תוך שמירה על האינטרסים של כל המעורבים. התחלנו בניסיון לפתור את העניין בדרכי נועם. שלחנו מספר פניות לגרוש, אבי הילדה, והסברנו לו את חשיבות הפרסום עבור הלקוחה ואת העובדה שהספר אינו פוגעני. למרות זאת, הוא סירב לשתף פעולה והביע התנגדות נחרצת לפרסום, בטענה שזה עלול לפגוע בפרטיות המשפחה.

פנייה לבית המשפט לענייני משפחה

בשלב זה, לא נותרה לנו ברירה אלא לפנות לערכאות משפטיות. הגשנו תביעה לבית המשפט לענייני משפחה, שבה ביקשנו אישור רשמי לפרסום הספר. כעורך דין זכויות יוצרים, הכנתי טיעונים מפורטים שהדגישו את זכותה של הלקוחה ליצור ולפרסם את עבודתה, תוך שמירה על האיזון העדין עם פרטיות הקטינה וטובתה. הצגנו לבית המשפט את תוכן הספר, והראינו כי אין בו שום דבר שעלול לפגוע בילדה או לחשוף אותה לנזק כלשהו.

במהלך הדיונים, בית המשפט החליט למנות אפוטרופוס לדין לקטינה – נציג משפטי עצמאי שתפקידו לייצג את האינטרסים של הילדה באופן נפרד מההורים. האפוטרופוס נפגש איתי, התייעץ איתי לעומק ובחן את הספר בעצמו. לאחר ששקל את כל ההיבטים, הוא הגיש חוות דעת חיובית לבית המשפט, ונתן את ברכתו לפרסום. הוא ציין כי הספר לא רק שאינו פוגע בקטינה, אלא אף עשוי לתרום לפרנסת המשפחה – כולל הילדה עצמה – דרך ההכנסות שיגיעו מהמכירות.

פסק הדין: אישור לפרסום

לאחר שמיעת הראיות וחוות הדעת של האפוטרופוס לדין, בית המשפט התרשם כי הספר אינו מהווה סכנה לפרטיות הקטינה או לטובתה. השופט קבע כי הפרסום לא רק לגיטימי מבחינת זכויות יוצרים, אלא גם תומך כלכלית באם ובילדיה, ובכך משרת את האינטרסים של המשפחה כולה. בסופו של דבר, הפרסום אושר, והלקוחה יצאה לדרך להגשמת חלומה – מבלי לסכן את שלום ביתה או לערער את היחסים המשפחתיים.

כשזכויות יוצרים פוגשות פרטיות ודיני משפחה

המקרה הזה ממחיש כיצד סוגיה שנראית בתחילה כקשורה לזכויות יוצרים יכולה להפוך במהירות למחלוקת משפטית מורכבת הכרוכה בדיני משפחה, הגנה על פרטיות וטובת קטינים. כאן נכנס היתרון המרכזי של משרדי: שילוב מומחיות ייחודי בייצוג משפטי בתחומי זכויות יוצרים, דיני משפחה והגנה על פרטיות. אני מביא לשולן ניסיון עשיר בטיפול במקרים שבהם יש צורך לאזן בין חופש היצירה של אדם לבין האחריות המשפטית כלפי משפחתו, במיוחד כאשר מעורבים קטינים.

בין אם מדובר באישור לפרסום יצירה ספרותית, התמודדות עם התנגדות של בני משפחה או הבטחת פרטיותם של ילדים, אני דואג ללוות את לקוחותיי בכל שלב – החל מהמו"מ הראשוני ועד לניהול תביעה בבית המשפט לענייני משפחה. המטרה שלי היא להבטיח שהלקוחות שלי יוכלו לממש את זכויותיהם היצירתיות והאישיות, תוך שמירה על האינטרסים של כל המעורבים.

רגע של נחת: הספר עם ההקדשה

לפני מספר ימים קיבלתי הפתעה מרגשת: עותק מודפס של הספר הגיע למשרדי, מלווה בהקדשה חמה מהלקוחה. המילים שכתבה מילאו את ליבי גאווה ושמחה, והזכירו לי מדוע בחרתי במקצוע הזה. כעורך דין, התגמול האמיתי שלי הוא לראות את הלקוחות שלי מגשימים את חלומותיהם – בין אם זה פרסום ספר, ניצחון בתביעה או שמירה על שלום משפחתם – תוך שאני מספק להם את הביטחון המשפטי שהם זקוקים לו.

זקוקים לסיוע משפטי בזכויות יוצרים, פרטיות או דיני משפחה?

אם אתם ניצבים בפני סוגיה משפטית הכרוכה בפרסום יצירה, מחלוקת משפחתית או הגנה על פרטיות קטינים, אני כאן כדי לעזור. כעורך דין מנוסה בזכויות יוצרים ובית המשפט לענייני משפחה, אספק לכם ייעוץ מקצועי וייצוג משפטי ברמה הגבוהה ביותר. בין אם אתם יוצרים המבקשים להגן על עבודתכם, הורים המחפשים איזון משפטי או אנשים פרטיים הזקוקים להגנה על פרטיותם, אני מזמין אתכם ליצור קשר עוד היום לייעוץ ראשוני. ביחד, נמצא את הדרך להגשים את מטרותיכם תוך שמירה על זכויותיכם.

_______________

אין באמור ברשומה זו להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

הפוסט זכויות יוצרים, פרטיות ודיני משפחה: הדרך המשפטית לפרסום ספר הופיע לראשונה ב-משרד עו״ד זיו אנג׳ל - Angel Law firm.

לפני מספר שנים נכנסה למשרדי אישה קטנת מידות וחייכנית. שיערה המוקפד והלבוש התואם לגוון המיוחד שלו שידרו טעם משובח ותשומת לב לפרטים. היא עבדה כשכירה במספרה קטנה, עד שפוטרה בפתאומיות – מבלי שקיבלה את זכויותיה כחוק.

בהתחלה, תפקידה היה מוגבל: ערבוב צבעים לשיער, ניקיון המספרה ועזרה במשימות שונות. אך לאחר שצבעה לראשונה את שיערה של לקוחה, כולם – היא, הלקוחות והמעסיק – הבינו שמצאה את ייעודה: צביעת שיער. הכישרון שלה זרח, והיה ברור שיש סיבה נוספת להמשיך להעסיק אותה.

יום אחרי יום היא הגיעה לעבודה, שירתה לקוחות, ערבבה צבעים וצבעה שיער בגוונים מרהיבים. הלקוחות היו מרוצים, והיא שמחה בתפקידה. אלא שאז החלו הסחרחורות וכאבי הראש. לאחר חופשות מחלה ובדיקות רפואיות חוזרות, הרופא שלה קבע: "צבעי השיער הם הגורם למחלתך". רופא תעסוקתי אליו פנתה אישר זאת בסיכום רשמי – מצבה הבריאותי נפגע כתוצאה ישירה מעבודתה.

היא חזרה למעסיק וביקשה את זכויותיה: פיצויי פיטורים ותנאים סוציאליים המגיעים לה כחוק. המעסיק סירב, טען שהתפטרה מרצונה ושהמצב הבריאותי שלה אינו קשור לעבודה. כעורך דין דיני עבודה, הגשתי בשמה תביעה לבית הדין לעבודה, והמעסיק חזר על טענותיו בכתב ההגנה.

אך בית הדין לעבודה לא התרשם מהסיפור של המעסיק. השופט הזהיר אותו כי אם התיק יתנהל עד סופו, הוא עלול לחויב גם בהוצאות משפט ניכרות. דקות ספורות לאחר מכן, במסדרונות בית הדין, הגענו להסכם פשרה. פסק הדין נחתם באותו יום, והעובדת קיבלה את פיצויי הפיטורים ואת זכויותיה הסוציאליות – וחשוב מכך, את כבודה, שנרמס על ידי המעסיק.

הלקח: זכויות עובדים חשובות

כעורך דין המייצג עובדים בבית הדין לעבודה, אני רואה מקרים רבים שבהם מעסיקים מנסים להתחמק מחובותיהם. סיפור זה מלמד שכאשר עובד נפגע בעבודה – בין אם פיזית או כלכלית – יש לו זכות לתבוע את מה שמגיע לו. מחלת מקצוע, פיטורים שלא כדין או אי-תשלום זכויות סוציאליות הם עניינים שדורשים טיפול משפטי מקצועי.

נפגעתם בעבודה או פוטרתם שלא כחוק?

אם אתם זקוקים לייצוג בתביעה נגד מעסיק, עורך דין דיני עבודה יכול לעזור לכם לקבל את הפיצויים והזכויות המגיעים לכם. אל תוותרו על מה ששלכם – פנו עוד היום לייעוץ משפטי.

_______________

אין באמור ברשומה זו להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

הפוסט ייצוג בדיני עבודה: סיפורה של צבעית שיער שנלחמה על זכויותיה הופיע לראשונה ב-משרד עו״ד זיו אנג׳ל - Angel Law firm.

היופי בייצוג משפטי בהליכים של דיני משפחה הוא שהצדדים מצליחים להפתיע אותי בכל פעם מחדש. כעורך דין דיני משפחה, אני נתקל בסיפורים אנושיים מורכבים, וכל משפחה מביאה איתה את הייחודיות שלה. כך גם במקרה הזה – סיפור של זוג דתי ומסורתי, נשוי שנים רבות, עם בת בגירה ובן קטין בבית הספר היסודי, שהקפידו על חינוך דתי לילדיהם.

הכל השתנה כשהאישה, בסביבות גיל 50, החליטה לגלות את העולם. היא נרשמה לסיור מודרך בחו"ל וחזרה עם תובנה חדשה על חייה. הראיות שהאב הביא בפני בית המשפט לענייני משפחה חשפו כי לא מדובר רק בגילוי עולם פיזי, אלא גם בשותפים חדשים לחייה האישיים. האב, עובד כפיים מסור, נאלץ לקחת ימי חופשה כדי לטפל בבנו הקטין בזמן שאשתו הדריכה קבוצות בחו"ל. עם הזמן, האישה התרחקה מהדת והמסורת, והקרע ביניהם הפך לבלתי נמנע. היא עזבה את הבית והחלה חיים חדשים.

הילד הקטין נותר תלוי בין שני עולמות: אמו, שהייתה מאחרת לאסוף אותו ונעדרת לשבועות ארוכים, חיה חיים חילוניים שהפתיעו אותו בסופי שבוע שבילה אצלה, ואביו, שחשש לעתידו. כעורך דין המייצג בבית משפט לענייני משפחה, ראיתי כיצד השינויים החדים באורח חייה של האם השפיעו על הילד – הוא הפך סגור ומרוחק, והאב התקשה להסביר לו ולחבריו את המצב.

האב, אותו ייצגתי בהליך הגירושין, היה נחוש להפוך למרכז חייו של בנו. הוא הודיע בעבודה על מעבר למשרה חלקית, הסכים לסיים במהירות את הסוגיות הכספיות ואת ענייני המזונות – הכל כדי להחזיר לילדו את היציבות שאבדה. בהחלטה משותפת, האישה התחייבה לשמור על חינוך דתי עבור הילד ולהישאר בקרבה גיאוגרפית אליו, מה שהקל על הסדרי המשמורת.

כעורך דין גירושין ודיני משפחה, זכיתי ללוות אב אמיץ שבחר להתמקד בעיקר – טובת בנו – תוך התמודדות עם אתגרים רגשיים ומשפטיים. הוא הצליח לסנן את המתחים והארס שניסו לחדור להליך, ולהתמקד במה שחשוב באמת: הורות אחראית וזכותו של הילד לגדול בסביבה יציבה.

אם אתם זקוקים לייצוג משפטי מקצועי בהליכי גירושין או בדיני משפחה, אני כאן כדי לסייע.

בין אם מדובר בסוגיות משמורת, מזונות או חלוקת רכוש, עורך דין מנוסה בבית המשפט לענייני משפחה יכול לעשות את ההבדל.

_______________

אין באמור ברשומה זו להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

הפוסט יצוג משפטי בדיני משפחה: סיפורו של אב אמיץ הופיע לראשונה ב-משרד עו״ד זיו אנג׳ל - Angel Law firm.

היא הייתה בעלת בניין דירות בתל אביב, התגוררה בו בעצמה ואף דאגה לתחזוקתו השוטפת. כחלק מהאחריות שלה כבעלת נכס, היא הזמינה קבלן שישפץ את שביל הכניסה ואת חזית הבניין, יחליף את מכסי הביוב הראשיים ויבטיח שהבניין ימשיך להניב הכנסות משכירות הדירות. עד כאן, הכל נשמע הגיוני וסביר.

אבל אז קרתה התאונה: באחד הימים, הגברת מעדה כשמכסה ביוב כשל ונפתח תחת רגליה. היא נזקקה לניתוחים ולשיקום ממושך, וכמובן חיפשה עורך דין נזקי גוף שיסייע לה להגיש תביעה ולקבל פיצויים על נזקי הגוף שנגרמו לה. הבעיה? היא לא דאגה לבטח את השטחים המשותפים בבניין, ולכן ניסתה להטיל את האחריות על הקבלן שביצע את השיפוץ.

בתביעת הנזיקין שהגישה, היא טענה שהקבלן התקין מכסי ביוב ללא תו תקן, שהתקנתם הייתה לקויה ושכלל אשמתו גרמה לנכותה. אלא שהקבלן לא נרדם בשמירה: הוא הציג חשבוניות שתיעדו רכישת מכסי ביוב תקניים, למרות שחלפו יותר משנתיים מאז השיפוץ ועד התאונה. בנוסף, מומחה מטעמנו הסיר את שכבת המלט מעל המכסה והוכיח בקלות שהוא תקין והותקן כראוי.

הראיות המשיכו לעבוד לטובת הקבלן: התברר שבעל מקצוע אחר הרים את מכסי הביוב לאחר השיפוץ, מה ששחרר את הקבלן מאחריות למצבם בזמן התאונה. המומחה אף קבע שמכסי ביוב דורשים תחזוקה שוטפת – חובה שהייתה מוטלת על בעלת הבניין ולא בוצעה. בסופו של דבר, בית המשפט דחה את התביעה, והנפגעת נותרה ללא פיצויים, רק משום שלא דאגה לביטוח מתאים לשטחים המשותפים.

הלקח: ביטוח ואחריות נזיקית

ביטוח הוא "הכיס העמוק" שיכול לספק פיצויים במקרים של תאונות ונזקי גוף. ויתור על תשלום הפרמיה עלול להשאיר אתכם חשופים לסיכונים כלכליים כבדים. לעומת זאת, הקבלן במקרה זה יצא נקי – בזכות ביטוח מקצועי, תיעוד מסודר של עבודתו ועבודה לפי תקנים מחייבים.

ואתם? כדאי שתבדקו היטב את פוליסות הביטוח שלכם – לדירה ולשטחים המשותפים בבניין. ודאו שאין מפגעים שמסכנים אחרים ועלולים להוביל לאחריות נזיקית מצדכם. תאונה יכולה לקרות לכל אחד, אבל הכנה נכונה יכולה למנוע הפסד כספי משמעותי.

צריכים עזרה בתביעת נזיקין או פיצויים על נזקי גוף?

משרדנו עוסק בנזקי גוף ומשפט מסחרי ונשמח לייצג אתכם ולדאוג לזכויותיכם כנפגעים למול חברות ביטוח, קבלנים או כל גורם אחראי.

_______________

אין באמור ברשומה זו להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

הפוסט תביעת נזיקין ונזקי גוף: לקח מבניין בתל אביב הופיע לראשונה ב-משרד עו״ד זיו אנג׳ל - Angel Law firm.

צלם בשם ג'פרי סדליק הגיש תביעה כנגד קאט וון די, אמנית קעקועים ריאליסטית ידועה מארה"ב תביעה בשל קעקוע של תצלום בו צולם אמן הג'אז מיילס דיוויס וזאת בשל פגיעה בזכות יוצרים.

לכאורה מדובר בעניין חדשני – תביעה בשל יישום של יצירת תצלום על גבי עור של אדם, אבל בפועל מדובר ביישום רגיל ושגרתי של דיני זכויות יוצרים. גם לא מדובר בפעם הראשונה בו מוגשת תביעה בעניין קעקועים.

דיני זכות יוצרים נועדו להגן על יוצרים מפני שימוש לא מורשה ביצירותיהם. בין השאר מוענקת הגנה מפני שימוש מסוג העתקה, שכפול, יצירת יצירות נגזרות וכיוצא באלו. על הפרת זכות יוצרים יכול בעל הזכות לתבוע פיצויים ללא הוכחת נזק. בישראל ניתן לתבוע עד 100,000 ש"ח בגין כל הפרה של זכות יוצרים.

תביעות על הפרת זכות יוצרים בקעקועים

אין זו הפעם הראשונה בה עייני זכויות יוצרים וקעקועים מגיעים לבתי המשפט בארה"ב.

בעבר נודעו מספר תביעות של אמני קעקועים בגין שיכפול היצירות שלהם בתעשיית הקולנוע כאשר המקרה המוכר ביותר נוגע לשימוש בקעקוע מוכר אשר קובע על גבי מתאגרף ידוע.

אמן קעקועים שקעקע את פרצופו של מייק טייסון תבע את חברת וורנר ברוס אשר יישמה את הקעקוע בסרט הנגאובר. הסכסוך הזה נדון בבית המשפט ולבסוף הצדדים הגיעו להסכמות.

החידוש בתביעתו של סדליק הוא שמדובר בהפרה של זכות יוצרים בתצלום אשר היישום שלו כקעקוע לא היה אפשרי בעבר, אך היום, בשל כלים מדוייקים יותר ומיומנות גבוה של מקעקעים אפשרית בז'אנר הריאליסטי של הקעקועים.

בעולם הגיימינג היו מספר תביעות ככנגד חברות גיימינג בידי בעלי זכויות יוצרים. שם חברות הגיימינג נתבעו בשל שימוש שעשו בקעקועים במשחקי וידאו בהם מופיעים שחקני בייסבול וכדורסל מוכרים אשר הופיעו יחד עם הקעקועים שעל גופם. שם נקבע כי השימוש שעשו חברות הגיימינג הוא שימוש הוגן ומותר.

קעקועים ריאליסטים של תצלומים

בעבר היה קושי ממשי בלצור קעקועים ריאליסטיים. אלא שבשנים האחרונות, עם התפתחות הטכנולוגיה והכלים בהם עושים המקעקעים שימוש התחילה תנועה חזקה של מקעקעים המתמחים בקעקועים ריאליסטיים. כך, יישום של תצלום על גבי עור הפך להיות מחזה נפוץ כאשרר מקעקעים מיישמים צילומים של מפורסמים שונים וגם תצלומים של קרובי משפחה וילדים על גבי העור של לקוחותיהם ולבקשת הלקוחות.

בישראל, מקעקע שקיבע תצלום של בנימין נתניהו, למעשה מצוי בסיכון לתביעה בשל הפרת זכות יוצרים בידי בעל זכות היוצרים בתצלום.

הסיכון: תביעות בגובה מאות אלפי ש"ח

בישראל, חוק זכות יוצרים קובע זכות לפיצויים ללא הוכחת נזק בגובה של עד 100,000 ₪ בשל כל הפרה, וצלמים רבים עומדים על זכויותיהם לפיצויים כאלו.

אם עד עכשיו הפסיקה בישראל הייתה בעיקר בשל הפרות של זכויות יוצרים בידי גופים עיתונאיים ושימוש מפר באינטרנט, אין כל מניעה כי יוגשו תביעות כאלו גם כנגד מקעקעים.

ההמלצה שלי היא לפנות לבעל זכות היוצרים בתצלום ולבקש את רשותו וברכתו, ולקבל ממנו רישיון טרם יישום של תצלום על גבי עור של לקוח, וכמובן לתעד את קיומו של רישיון. וכן, גם אם הלקוח ממש מבקש, לא להפר זכות יוצרים לאור הסיכון המשפטי.

לקריאה נוספת על נחלת הכלל כדאי לעיין בקישורים הבאים:

https://www.bbc.com/news/newsbeat-13860990

https://www.bloomberg.com/news/articles/2022-06-17/miles-davis-tattoo-suit-pits-copyright-against-body-autonomy

הכותב הוא עורך דין לזכויות יוצרים ועורך דין לקניין רוחני.

_______________

אין באמור ברשומה זו להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

הפוסט עורך דין לזכויות יוצרים – תצלום, קעקועים וזכויות יוצרים הופיע לראשונה ב-משרד עו״ד זיו אנג׳ל - Angel Law firm.

בתרועה גדולה, ממש תכף, נחגוג את החג החשוב "חג נחלת הכלל" וכמו כל שנה, גם השנה החג מגיע ואיתו טיפים ומידע נוסף על החג הגדול הזה.

החג מגיע מדי שנה, ביום הראשון של חודש ינואר ומציין את הפיכתם של יצירות שונות מיוצרים שונים לנחלת הכלל.

רגע, מה זה נחלת הכלל בכלל?

טוב ששאלתם!

נחלת הכלל זה אומר שאין לבעל זכות היוצרים ביצירה עוד בעלות בזכות יוצרים כלכלית ביצירה. מילים אחרות, אפשר להשתמש ביצירה ללא רשות. בישראל, הכלל הוא שיצירה נשארת בבעלות בעל זכות היוצרים עד 70 שנה אחרי מותו.

אבל… וזה "אבל" חשוב, לא כל יצירה היא ישראלית ולא על כל יצירה חל החוק הישראלי. אה, ויש גם חריגים בחוק..בארה"ב לדוגמא, ארץ האולפנים ההוליוודיים, יש סידור אחר והארכות שונות של תקופת זכות היוצרים.

כך לדוגמא, השנה "ישתחררו" יצירות כגון יצירותיו של לואיס ארמסטרנג, "הטירה" של פרנץ קאפקא, יצירה של ברטלוט ברכט, יצירות של אגטא כריסטי ועוד. אבל כל אלו רק לפי הדין האמריקאי.אלו יצירות משנת 1926 שחלפו 95 שנה מיצירתם. כן, קראתם נכון.

תשעים וחמש שנה.

ובעלי הזכויות מפעילים לחץ גדול להאריך את התקופות האלו עוד ועוד.

ברור, זה מכניס להם עוד כסף מתמלוגים..

זהירות, נחלת הכלל לא תמיד היא מה שאתם חושבים שהיא

ההנחות המשפטיות כי משחלפו 70 שנה ממות היוצר משחררות את זכות היוצרים לאוויר העולם יכולות להיות מטעות.

ישנן יצירות אשר יש יותר מיוצר אחד שהוא בעל זכות היוצרים בו דוגמאת מוזיקה, קולנוע ותיאטרון, ואז יש לבחון את כל מרכיבי היצירה והיוצרים שבו.

יש גם סעיפים ושינויים לגבי זכות היוצרים בתקליטים ובמוזיקה, שם לעיתים המפיקים הם בעלי זכויות היוצרים, ולעיתים הבעלים הן חברות מסחריות שאינן מתות כמו אדם רגיל, אז סופרים אחרת את משך זכות היוצרים.

והנה קיבלתם…. סלט אוליביה או שובה, לכל הפחות.

מה עושים?

אז לפני שאתם רצים ומסתמכים על פקיעה כללית של יצירה לפי הכלל של "70 שנה אחרי מות היוצר" כדאי ומומלץ:

1. לבדוק היטב מה החוק שחל על כל יצירה ויצירה;
2. לבצע ניהול סיכונים מסודר לפני שאתם עושים שימוש מסחרי ביצירה כזו או אחרת;
3. לבדוק אם בכל מקרה ניתן לקבל אישור מבעל זכות היוצרים או מיורשיו;
4. לבדוק שיש לכם הגנות טובות באם יפנו אליכם בשל הפרה נטענת

_______________________________________

לקריאה נוספת על נחלת הכלל כדאי לעיין בקישורים הבאים:

https://web.law.duke.edu/cspd/publicdomainday/2021/

https://en.wikipedia.org/wiki/Public_Domain_Day

https://www.pdday.org/

https://publicdomainreview.org/features/entering-the-public-domain/2022/

הכותב הוא עורך דין לזכויות יוצרים ועורך דין לקניין רוחני.

_______________

אין באמור ברשומה זו להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

הפוסט עורך דין לזכויות יוצרים – יום נחלת הכלל הופיע לראשונה ב-משרד עו״ד זיו אנג׳ל - Angel Law firm.

בית המשפט לערעורים בארה"ב הפך פסק דין שניתן באותו עניין בשנת 2019. מדובר בתצלום אשר עבר עיבוד בידי האמן אנדי וורהול בשנות ה-80 של המאה שעברה.

בתחילת שנות השמונים צילמה הצלמת האמריקאית לין גולסמית' את הזמר והיוצר פרינס. אנדי וורהול רכש את התצלום מגולדסמית' והשאיר אותו אצלו בארכיון. כעבר מספר שנים ערך וורהול את התצלום ליצירה אחרת בסגנון הצבעוני והידוע בו הוא מוכר.

היצירה של וורהול לא זכתה אז לתהודה גדולה מדי. רק לפני כשבע שנים, בעת הדפסה של גליון מגזין מוכר, התגלה לגולסמית' על השימוש שעשה וורהול בתצלום שלה.

העיזבון של וורהול נאלץ להתגונן מתביעתה של גודסמית' ונטען כי יצירתו ראויה להגנה כ"שימוש הוגן" ויצירת "יצירה טרנספרמטיבית". לטענתם ויצירתו רחוקה מהמקור ומשנה את אופיו.

פסק הדין הקודם, משנת 2019, קיבל את טענת וורהול ויצר קושי גדול מאוד מבחינת עצמאותו של "רפרנס" למול יצירת מקור. לכן גולדסמית' לא ויתרה והחליטה לערער על החלטת בית המשפט.

"רפרנס" באומנות לעיתים נמצא כהפרת זכות יוצרים

חלק לא קטן מהיצירה המודרנית שואב את כוחו מיצירות קודמות, מאמנים אחרים ומסגנונות יחודיים אשר פותחו בידי אמנים שונים.

אלא שהמושג רפרנס הוא רחב מאוד וכולל טכניקות שונות. יצירות בטכניקה של "טרייסינג", יצירות בסגנון ואף יצירות סקראפינג הן כולן יכולות להיכלל כ"רפרנס".

בחלק מהמקרים, יצירות רפרנס נותרות כ"יצירה נגזרת" מהיצירה המקורית. אלו מחייבים רישיון שימוש, ובמיוחד כאשר נשמרים המאפיינים העיקריים, הברורים של יצירת המקור.

במקומות אחרים, כאשר היצירה הופכת ליצירה מקורית אחרת, היא "מתנתקת" מהיצירה המקורית. אז היא לובשת מאפיינים חדשים ומקוריים שלא הופיעו ביצירת המקור, ועל כן היצירה הופכת ל"יצירה מקורית".

בין השניים ישנן יצירות אשר יתכן ועדין יוותר בהן לא מעט מהיצירה המקורית, ואולי תהיינה ראויות להגנה מסוג "שימוש הוגן".

הגנה זו קבועה בסעיף 19 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007. הגנת "שימוש הוגן" נועדה לאפשר שימוש ביצירה למטרות שונות. בין המטרות הללו נמצאים לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך.

לא פעם, הגנת שימוש הוגן ניתן ליצירות אשר מביעות ביקורת על היצירה המקורית או שנועדו להגחיך אותה.

מדוע נדחתה טענת ה"שימוש ההוגן" של וורהול

בעניין של גולדסמית', בית המשפט של ערעור קבע כי היצירה של וורהול מהווה עיבוד גרפי של יצירת צילום. בית המשפט קבע כי ביצירת וורהול נותרו המאפיינים העיקריים שביצירתה של גולדסמית'. בכך, מאחרו ולוורהול לא היה רישיון מתאים לעריכת שינוי ביצירה – הוא הפר את זכותה.

פסק הדין של הערעור הסיר את החשש שמא העברת יצירה ממדיה אחת לשניה תזכה להגנת שימוש הוגן. כך הוסר החשש שמא תתפתח פרקטיקה של יישום מכוון של פילטרים ועיבודים אשר תכליתן לחמוק מהחובה לרכוש רישיונות שימוש.

מתי יצירה שמרה על מאפייני המקור ומתי הפרה זכות יוצרים – דעה של עורך דין לאומנות

בתי המשפט בישראל נאלצים להתמודד מפעם לפעם בשאלת מקוריות של יצירות. הפסיקה הנוהגת קובעת כי יש לבחון "קווי דמיון" בין יצירת המקור ליצירה אשר נטען שהיא "נגזרת".

בניגוד לענפים אחרים במשפט, הפסיקה קובעת כי מי שיכריע בקיומם או אי-קוימם של קווי הדמיון הנו השופט כ"אדם מן הישוב".

כך, חוות דעת של מומחה כזה או אחר לא אמורה להועיל. לכן יש קושי רב לקבוע, טרם פתיחת הליכים משפטיים, האם הדמיון שיש בין יצרות אכן מהווה הפרה של זכות יוצרים.

בעניינו צילום של הצלם וייסהוף, תיעוד ראש הממשלה המנוח יצחק רבין נקבע כי הטבעת התצלום על מטבע הנה העתקה. כך, נדחתה טענת "שימוש הוגן" בכך שהיצירה הועברה מתצלום להטבעה.

בעניין הצייר דוד גבע טענה חברת דיסני כי הברווז שלו מפר זכות יוצרים של הדמות דונלד דאק. ואילו בעניין נספרסו נ' אספרסו קלאב, נקבע כי פארודיה והעברת ביקורת זכאית להגנת "שימוש הוגן" על פי דין.

מתי רפרנס לא יהיה חשוף לתביעה על הפרת זכות יוצרים

לכותב שורות אלו, עורך דין לאומנות, נראה כי יש קושי לקבוע, מראש, את מידת החשיפה המשפטית של יצירה כזו או אחרת בטענות של הפרת זכות יוצרים של יצירת המקור.

נראה כי יצירה שהיא "בסגנון" תוך שינוי באובייקטים והצבעים מתרחקת מספיק מיצירת המקור. גם יצירות שהן בסגנון "מגזרת נייר", בהן חלקי יצירת המקור מהווים חלק קטן מיצירה חדשה מושלמת, אף היא תזכה להגנה כ"שימוש הוגן ביצירת המקור.

לעומת זאת, יצירה אשר נוצרה מ"טרייסינג" והעתקה מכוונת של מאפייני המקור מסכנת את היוצר בטענה של זכות יוצרים של הבעלים המקורי.

יש לשים לב כי גם אם לא מדובר ב"יצירה חדשה" ו"מקורית", לעיתים ישנן הגנות אחרות אשר יכולות לחול במקרה מסויים. כך פארודיה, מחקר עצמי ואחרים, אשר פורטו לעיל, זכאים להגנה.

לכן יש לבחון כל יצירה ויצירה בטרם מכריעים לגביה. וגם אז ההערכה השפטית תעוד למבחן רק באם תוגש תביעה בעניין ותוכרע בבית המשפט, ומומלץ להצטייד בעורך דין לאומנות במקרים כאלו.

לעיון בפסק הדין במקור ראה בקישור כאן.

אין באמור ברשומה זו להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

הפוסט עורך דין לאומנות בסקירה על הפרת זכות יוצרים של אנדי וורהול הופיע לראשונה ב-משרד עו״ד זיו אנג׳ל - Angel Law firm.

דומיינם ושמות מתחם הם השער לאתר האינטרנט שלנו, וכדאי להימנע מסכסוך משפטי לגביהם

הצלחת להניח את היד שלך על דומיין נחשק, כזה שיביא הרבה תנועה אליך לאתר שבנית.

אבל לפעמים הדומיין הזה לבדו חושף אותך לסיכון משפטי גדול, בייחוד אם לא ביצעת מספר בדיקות חשובות לפני שפרסמת את האתר שלך תחת דומיין זה.

אם הדומיין דומה בצליל או בכיתוב לסימן מסחר יכול להיות שתאלצו לוותר עליו ואפילו תאלצו לשלם פיצויים לבעל הסימן המסחרי. כן, אפילו אם רכשת את הדומיין מרשם דומיינים חוקי יתכנו מצבים בהם תהיה הפרה של סימן מסחר.

לדוגמא: הצלחת לשים את היד על דומיין CocaColaFans. אלא ש CocaCola הוא סימן מסחרי רשום ומוגן והחברה, בעלת הסימן, יכולה לדרוש שהדומיין שרכשתם באופן חוקי יועבר לידיה. ברור שקוקה קולה לא תרצה שתהיה הטעייה של לקוחות המותג כאילו מדובר במועדון הרשמי של נאמני המותג. אם הוספת והשתמשת בדומיין כדי למכור מוצרים שאינם רשמיים, או בכוונה לבזות את המותג, אז ברור שלמותג תהיה מוטיבציה גדולה להשתלט לכם על הדומיין.

ברור שרכישה של שם המתחם CocaCola שהסיומות שלו טרם תפוסה (co.il / .net / .org) מסוכנת אפילו יותר וכדאי להימנע ממנה.

הסיכון המשפטיים בשמות מתחם ודומיינים

מעבר לזכות בעלת המותג להורות על העברת הדומיין לידיה היא יכולה לתבוע אתכם בפיצויים על נזקים שנגרמו לה בפועל או בפיצויים גם ללא הוכחת נזק, והסכום שבחוק הוא עד 100,000 ש"ח לכל הפרה.

רבים אינם יודעים את זה, אבל סכסוכים כאלו יכולים להתנהל לא רק בבית משפט אלא גם למול ערכאות איגודי האינטרנט המקומיים או הגלובליים, בהליך של בוררות קצר ומהיר.

איך אפשר לצמצם את הסיכון המשפטי בעת רכישת שם מתחם ודומיינים

אז לפני שאתם קונים דומיין, וגם אם הוא פנוי וניתן לרכישה, תבדקו ותודאו שאתם לא בחשיפה משפטית.

ואלו כמה דברים שאתם יכולים לעשות כדי להפחית את הסיכון:

– לבדוק אם שם הדומיין זהה למותג ידוע בארץ או בעולם.

– לבדוק אם שם הדומיין נשמע דומה או נראה דומה למותג קיים.

– להתייעץ עם מי שעוסק בסימני מסחר בכדי שיערוך בדיקה יסודית של הסיכונים המשפטיים.

כי דומיין שעולה כמה דולרים בודדים עלול לעלות לכם באתר שהורד מהרשת ואף בדרישה לפיצויים במאות אלפי ש"ח. . הכותב הוא עו"ד העוסק בקניין רוחני ובדיני אינטרנט. אין באמור לעיל להוות תחליף לייעוץ משפטי פרטני. אנג'ל משרד עורכי דין

הכותב הוא עורך דין לרישום סימני מסחר ועורך דין לקניין רוחני.

_______________

אין באמור ברשומה זו להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

הפוסט שמות מתחם ודומיינים – סכסוך משפטי הופיע לראשונה ב-משרד עו״ד זיו אנג׳ל - Angel Law firm.