הסודות מסחריים שלא היו מאת עו"ד לדיני עיצובים

הסודות המסחריים של הסטרטאפ הביאו לקריסתו

סוד מסחרי הוא אחד מהנכסים החמקניים ביותר מבין כל הנכסים שעסק יכול להחזיק. סוד כשמו כן הוא, מידע ששומרים עליו מכל משמר, בודקים מי נחשף אליו ודואגים לאבטח אותו. זה נעשה ע"י עו"ד לדיני עיצובים.

וכך גם סודות מסחריים – קניין שהוא לא ממשי המוגן בחוק עוולות מסחריות על כן צריך עו"ד לדיני עיצובים.

מהו סוד מסחרי

סוד מסחרי חייב להיות מידע שאינו כזה אותו ניתן לצבור סתם כך אלא מידע פנימי מסחרי על תהליכים ומרכיבים הייחודיים לאותו בית עסק. מילים אחרות, ידע שעובד רוכש תוך כדי העבודה שלו שהוא מיומנות או ידע כללי אינם סוד מסחרי. כך גם רשימת לקוחות שהיא אגד של פרטי לקוחות. לעומת זאת אגד של נתונים, תהליכים, מרכיבים ושיטות עבודת, אם הם ייחודיים, בהחלט יכולים להיות מוגנים כסוד מסחרי.

אחד הכלים לבחינת קיומו של סוד הוא, כאמור, מידת השמירה של בעל הסוד עליו. לדוגמא, אם בעל הסוד מאפשר לכל אדם לעיין בו, אפילו אם מדובר במידע ייחודי, שוב אין מדובר עוד בסוד. מצד שני, אם המידע מגיע רק לאנשים מוסמכים אשר מודעים לחובתם לשמור על הסוד, או המידע שמור וממודר בכספת או בדרך אבטחה אחרת, יכול להיות שאותו מידע מהווה סוד.

קוקה קולה כמשל

מזה שנים מתחרות של קוקה קולה מנסות לשים את ידן על המתכון שלה למשקה המוגז. קוקה קולה אינה יכולה להגן על המתכון שלה בכל דרך של רישום מאחר ומדובר ברשימה של מרכיבים. אבל תהליך ההכנה, מידות המרכיבים ועוד נשמרים אצלה בקנאות כסוד מסחרי. באופן הזה קוקה קולה שומרת על היתרון שלה בשוק המשקאות המוגזים.

לא כל מה שקורים לו "סוד מסחרי" הוא כזה – המקרה המצער של חברת פלואנטק

לאחרונה דן בית הדין לעבודה בירושלים בבקשה דחופה לסעד זמני אשר הגישה חברת תוכנה, סטארט אפ, העוסק במוצרים לשיפור הדיבור. אחד משותפיה הראשונים של החברה עזב אותה וכעבור זמן מה התחיל לעבוד במיזם דומה.

פלואנטק גישה במהירות את עורך הדין שלה לענייני סטארט אפ בניסיון למנוע מאותו העובד להשתמש במה שהיא כינתה "סודותיה המסחריים". פלואנטק טענה כי התוכנה שאותו עובד לשעבר יצר היא העתק של התוכנה והסודות המסחריים אותם יצר עבורה.

בית הדין לעבודה דן בבקשה ודחה אותה – מאפשר לעובד להמשיך בעבודתו.

פלואנטק נכשלה מהוכחה כי אותו מידע אשר העובד שלה עשה בה שימוש היא בסיס המיזם שלה. היא גם לא הצליחה להראות כי המיזם המתחרה עושה שימוש במידע שהוא "סודי". בית הדין הוסיף וקבע כי נראה שהמידע אשר העובד עשה בו שימוש הוא מידע כללי אשר פתוח בכל מקרה לציבור.
אז אומנם מדובר רק בהליך ביניים בו נקטה אותה חברת תוכנה, אבל כבר במועד זה היא תשלם כ-15,000 ש"ח הוצאות משפטיות לנתבע.

____________

[סעש (י-ם) 58958-02-20 חברת פלואנטק בע"מ – אפרים רוזן, מאגר נבו, 22.7.2020]

__________________

אין באמור ברשומה זו להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

אנחנו גם עורכי דין לעיצובים ומבצעים רישום שלהם אצל רשם העיצובים.

הכותב לא ייצג בעניין זה והינו עו"ד לדיני עיצובים.