20200103_140152

האם המציצנות משתלמת? דעתו של עו"ד לדיני פרטיות

כותב המאמר: עו"ד זיו אנג'ל – עו"ד לדיני פרטיות

עבירות של הצבת מצלמות בבית פרטי ושידור שלהם הסתיימו בעונשי מאסר קצרים

בעקבות גזר הדין בתפ (פ"ת) 28798-01-18 מדינת ישראל נ' בנימין ברשישת

לפני כשנתיים הרשת געשה, הכותרות בעיתונים סיפרו: בני משפחה אישרו הצבת מצלמות בתוך הבית, כולל בחדרי השינה והשירותים, ואיפשרו לציבור מנויים לצפות בזמן אמת בנעשה בביתם. בלי צנזורה, בלי עריכה – מציצנות בלבד.

אלא שבבית גרו קטינים וקטינות והמציצנות הייתה מהסוג הקשה ביותר.

והנה, שנתיים לאחר מכן ניתן גזר דין כנגד שנים מהמעורבים בפרשה אשר הפעילו את שירות האינטרנט אשר איפשר את המציצנות.

חוק הגנת הפרטיות קובע איסור על חדירה לרשות הפרט ומחמיר במיוחד בנוגע לקטינים

חוק הגנת הפרטיות קובע כי בילוש אחרי אדם, האזנה וצילום של אדם כשהוא ברשות היחיד, פרסום תצלום של אדם שיכול להשפיל או לבזות וכיוצא באלו כולם מהווים פגיעה בפרטיות.

החוק קובע עונשי מאסר של עד שנה אחת בגין הפרת הפרטיות.

חוק העונשין, לעומת זאת, קובע עונשים חמורים באופן ניכר בכל הנוגע לפרסום דברי תועבה. כאשר מדובר בחומרי תועבה ובו דמות קטין המאסר הוא עד חמש שנות מאסר, וכאשר מדובר בשימוש בקטין לשם הצגת תועבה – העונש המקסימלי הוא 7 שנים (סעיף 214 לחוק העונשין).

כאשר העבירה של פרסום והצגת תועבה נעשית בידי מי שאחראי על אותו הקטין, העונשים יכולים להיות עד 10 שנות מאסר.

בית המשפט קבע עונשים של כשנתיים לשתי הדמויות המרכזיות בפרשה

בגזר הדין של השופטת מרב גרינברג מיום 23.9.2020 קבעה כי המעורבים המרכזיים בפרשה, יזמי אותה "תוכנית ריאליטי" יענשו בעונשי מאשר של 20 חודשים ו-26 חודשים וזאת בהתחשב בנסיבותיהם האישיות.

בנוסף נקבע כי כל אחד מהנאשמים יפצה את הקטינה אשר צולמה בפרשה כשהיא בצינעתה 25,000 ש"ח.

עיון בפסק הדין מגלה כי לפחות אחד הנאשמים כבר "הפיק" סרטוני ריאליטי בתחום הפורנוגרפיה וניצל את "דרישות הקהל" לביצוע העבירות בהן הורשע.

שימוש במצלמות אבטחה מחייב תשומת לב יתרה

כיום, מצלמות אבטחה מוצבות במקומות רבים, בבתי עסק, במשרדים ובבתים פרטיים.

רבים מאוד מהמצלמות הללו, כולל אלו שבטלפוני הסלולאריים, נשלטים באמצעות רשת האינטרנט וככאלו חשופים לחדירה של גורמים "מציצנים".

ההמלצה שלנו – לפני הצבת מצלמות אבטחה, שימו לב שהם אינם נמצאים במקומות העלולים לפגוע יתר על המידה בפרטיות האנשים שבמרחב המצולם. כלומר, לא לצלם חדרי שירותים, מקלחות ומלתחות, לא לצלם חדרי שינה או תאי הלבשה. בנוסף, אם המצלמה מקליטה גם קבצי קול, יש להציב שילוט מתאים המתריע על כך.

פגעו בפרטיותכם? פנו לעו"ד לענייני פרטיות להתייעצות

בעידן הדיגיטלי העכשוי, פרטיות ודיניה מחייבים את עורך הדין שלכם להכיר היטב את המתחם המקון והאינטרנט.

על כן, נראה לכם שפגעו בפרטיות שלכם? הואשמתם או נתבעתם על הפרת פרטיות? אני מציעים לכם לפנות לייעוץ מקצועי – לעו"ד לדיני פרטיות.

נשמח לעמוד לרשותכם בעניין זה.

עו"ד לדיני פרטיות

עורך דין לדיני אינטרנט

עו"ד לדיני אינטרנט

_________________

רוצים לראות איך הפרשה הזו התחילה? תעיינו בכתבה הבאה מתוך אתר חדשות מרכזי.

כותב שורות אלו לא ייצג בתיק שבכותרת.

בשם המדינה: עו"ד איתי גוהר – פרקליטות

בשם הנאשם 1: עו"ד עמוסי ועו"ד יפעת כהן

בשם הנאשם 2: הנאשם 2 ובא כוחו עו"ד קונפורטי

__________________

אין באמור ברשומה זו להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

אנחנו גם עורכי דין לעיצובים ומבצעים רישום שלהם אצל רשם העיצובים.

הכותב לא ייצג בעניין זה.

אהבת? שתף את הפוסט!

Share on facebook
Share on google
Share on twitter
Share on linkedin
Share on print
Share on email

© כל הזכויות שמורות לזיו אנג'ל.
אין באמור לעיל להחליף ייעוץ משפטי ספציפי   |   הדברים האמורים נכונים נכון למועד פרסומם.

© כל הזכויות שמורות לזיו אנג'ל.
אין באמור לעיל להחליף ייעוץ משפטי ספציפי.
הדברים האמורים נכונים נכון למועד פרסומם.