חובת הרישום, שותפות רשומה מול לא רשומה, והסנקציות | עו"ד זיו אנג'ל
93% מהשותפויות בישראל לא רשומות – וגם העסק שלך אולי ביניהן
אם פתחת עסק עם חבר, בן משפחה או קולגה, אתם מתחלקים ברווחים ומנהלים אותו יחד – הקמתם שותפות.
גם אם לא חתמתם על דבר, וגם אם במע"מ אתם רשומים כ"שותפות לא רשומה".
ביוני 2026 פרסם מבקר המדינה דוח מיוחד על מיסוי שותפויות. הממצא הבולט: מתוך 42,868 שותפויות פעילות בשנים 2017–2023, 39,844 (93%) לא נרשמו אצל רשם השותפויות, אף שהחוק מחייב זאת. המבקר המליץ לרשות התאגידים ולמשרד המשפטים לגבש סנקציות יעילות לאכיפת חובת הרישום.
במילים פשוטות: חובה שנשכחה במשך עשורים חזרה לסדר היום – ובאוקטובר 2026 רשמת השותפויות כבר שלחה יותר מ-22 אלף מכתבי התראה.
המדריך הזה מסביר מה החוק דורש, איך בכלל נוצר מצב של "שותפות לא רשומה", מה ההבדל בינה לבין שותפות רשומה, מה הסיכונים – ואיך מסדירים את הרישום.
מתי חלה חובת רישום?
הדין מוסדר בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975.
לפי סעיף 1 לפקודה, "קשרי שותפות" הם הקשרים שבין בני אדם המנהלים יחד עסק לשם הפקת רווחים.
1. הכלל – סעיף 4: שותפות שנתכוננה לשם ניהול עסק חייבת ברישום תוך חודש מהיום שנתכוננה.
2. החריג: החובה אינה חלה על שותפות בין חקלאים לשם מיזם משותף בקשר עם עיבוד אדמה.
3. רישום מרצון – סעיף 5. שותפות שאינה חייבת ברישום רשאית להירשם, ואז הפקודה חלה עליה.
4. שותפות מוגבלת. כאן הדרישות מחמירות יותר: נדרש הסכם בכתב ("תקנות השותפות"), אישור שר המשפטים, ואסור להתחיל בעסקים לפני קבלת הודעה מהרשם על אישור הרישום (סעיף 61).
שותפות רשומה מול שותפות לא רשומה
נקודת המוצא: אי-רישום אינו מבטל את קיום השותפות (סעיף 6).
הרישום הוא אקט הצהרתי, לא מכונן.
ההוראות המהותיות של הפקודה – כמו אחריות השותפים – חלות על שתיהן.
רגע – איך בכלל יכולה להתקיים "שותפות לא רשומה"?
זו שאלה טובה, והתשובה הקצרה: החוק עצמו מאפשר לשותפות להתקיים בלי רישום, ובמשך עשורים אף רשות לא עצרה בדרך.
אין "תחנת חובה" שבה מי שפותח שותפות חייב לעבור ברשות התאגידים. ארבעה גורמים יוצרים יחד את המצב:
1. הדין: הרישום אינו יוצר את השותפות.
חברה בע"מ נולדת רק עם רישומה אצל רשם החברות.
שותפות, לעומת זאת, נוצרת מעצם ההסכמה וההתנהלות של השותפים.
סעיף 6 לפקודה קובע במפורש שאי-רישום אינו משפיע על השאלה אם השותפות קיימת.
כלומר, החוק מחייב לרשום – אך אינו מתנה את הקיום ברישום.
2. מע"מ: אפשר לפתוח תיק בלי לעבור ברשם.
לפי מבקר המדינה, מאז שנחקק חוק מע"מ ב-1975 ניתן לפתוח תיקי מע"מ לשותפויות שלא נרשמו אצל רשם השותפויות.
נוהל המע"מ מגדיר במפורש "שותפות לא רשומה" ככזו שהשותפים החליטו להקים ושמקבלת מספר רישום ממשרד מע"מ.
סעיף 128(ב) לחוק מע"מ אף קובע לה הסדר נפרד.
3. מס הכנסה: לשותפות אין תיק.
שותפות היא ישות "שקופה" לצורכי מס. ה
הכנסה מיוחסת לכל שותף ומדווחת בתיק האישי שלו (סעיף 63 לפקודת מס הכנסה).
לכן גם מס הכנסה לא דורש אסמכתה על רישום ברשם.
4. רשם השותפויות: אין סנקציה אפקטיבית.
הקנס בפקודה – 15 לירות לשותף ליום – לא עודכן מאז 1975, ולפי הדיווח על ממצאי המבקר שווה כיום פחות מאגורה.
עד לאחרונה הרשם גם לא קיבל מרשות המסים מידע על שותפויות שפתחו תיק מע"מ.
אז האם זה "בגלל" רשויות המס?
בחלקו כן, אבל צריך לדייק.
רישום במע"מ אינו "היתר" לא להירשם ברשם – הוא רישום לצורכי מס בלבד, וחובת הרישום לפי סעיף 4 נשארת בתוקף.
עם זאת, המבקר קבע שרשות התאגידים ורשות המסים עצמן סבורות שהיה ראוי למנוע פתיחת תיקי מע"מ לשותפויות לא רשומות, אך טרם גיבשו לכך מתווה מוסכם.
במילים אחרות: הפרצה מוכרת לרשויות, והן מודות בה.
המחלוקת: האם שותפות לא רשומה היא אישיות משפטית?
כאן אין תשובה חד-משמעית, וחשוב להכיר את שני הצדדים.
גישה אחת – כן.
פרופ' ג' פרוקצ'יה, ובעקבותיו ד' וצ' פרנקל (דיני השותפות בישראל, 2013), סבורים שהפקודה אינה מבחינה בין שני הסוגים, ולכן גם שותפות לא רשומה כשירה לתבוע ולהיתבע.
בעניין שדות (ע"א 2026/92, 2001) ראה בית המשפט העליון בשותפות ישות כלכלית עצמאית.
גישה שנייה – לא.
ז' יהודאי (דיני שותפויות בישראל, 1988) סבור שסעיף 66(א) מעניק מעמד תאגיד לשותפות רשומה בלבד.
עמדת בית המשפט העליון. ב
עניין ברנע נ' ארקיע (ע"א 583/88, 1991) נקבע שהשאלה מורכבת ואין לגביה הכרעה ברורה. ערכאות דיוניות ממשיכות לפסוק לכאן ולכאן.
המשמעות המעשית:
מי שמנהל שותפות לא רשומה עלול לגלות באמצע הליך משפטי שהמעמד הדיוני שלו מוטל בספק. רישום סוגר את השאלה.
מה הסיכון למי שמפעיל שותפות לא רשומה?
1. קנס יומי לכל שותף – סעיף 6.
שותפות החייבת ברישום ולא נרשמה – דינו של כל שותף קנס לכל יום שבו נמשכת העבירה. מדובר בעבירה נמשכת, והאחריות אישית.
2. אי-עדכון שינויים – סעיף 9.
בפרטים הרשומים (כתובת, שותפים, מורשי חתימה) מחייב הודעה לרשם תוך 7 ימים. גם כאן – קנס יומי לכל שותף כללי.
3. שותפות מוגבלת שהחלה לפעול לפני אישור – סעיף 61(ו).
קנס לכל שותף.
4. צו שיפוטי – סעיף 72.
שותף, נושה או הרשם רשאים לדרוש מהשותפות למסור הודעה או לרשום עצמם כשותפות מסמך.
לא בוצע תוך 10 ימים – בית משפט השלום רשאי לצוות על כך ולחייב בהוצאות.
הערה על סכומי הקנסות:
הסכומים בפקודה נקובים עדיין ב"לירות" (למשל 15 לירות ליום) ולא עודכנו מאז 1975.
לפי הדיווח על ממצאי מבקר המדינה, ערכם כיום זניח – פחות מאגורה.
הסיכון האמיתי אינו הקנס עצמו, אלא מה שבא בעקבות אי-הרישום – ראו להלן.
עדכון: האכיפה כבר כאן (אוקטובר 2026)
בדוח מיוני 2026 קבע מבקר המדינה שרשם השותפויות לא נקט פעולות לאכיפת חובת הרישום. התמונה השתנתה מהר.
לפי דיווח בגלובס מ-12.10.2026, רשמת השותפויות וראש רשות התאגידים, עו"ד שולי אבני-שהם, שלחה 22,370 מכתבי התראה לשותפויות לא רשומות.
במכתבים נדרשים השותפים להשלים את הרישום תוך 45 יום. אחרת הרשמת תשקול הפעלת סמכויות, ותעדכן את רשות המסים – שתוכל לפתוח בביקורת על השותפים.
המהלך התאפשר בזכות שיתוף מידע חדש: לפי הדיווח, הרשמת קיבלה מרשות המסים נתונים על כ-26 אלף שותפויות שפתחו תיק מע"מ ואינן רשומות אצלה. כלומר, הפרצה שתוארה למעלה מתחילה להיסגר.
לצורך האיזון:
לשכת רואי החשבון דרשה להקפיא את ההתראות, בטענה ש-45 ימים אינם מספיקים לאלפי עסקים.
מומחים שצוטטו בכתבה הזהירו שהסדרה חפוזה עלולה לגרור השלכות: עדכון חשבונות בנק, חוזים ומערכות חשבוניות, קושי במערכת "חשבוניות ישראל" מול עסק שנראה "חדש", ובמקרים מסוימים גם השלכות מס. נכון לכתיבת שורות אלה, לא מצאתי הודעה רשמית על הקפאה או הארכה – כדאי לבדוק באתר רשות התאגידים.
סיכונים שאינם קנס
- אחריות אישית ללא הגבלה. בשותפות כללית – רשומה או לא – כל שותף חב ביחד ולחוד בכל חובות השותפות.
- מחלוקת דיונית. כפי שהוסבר לעיל, מעמדה של שותפות לא רשומה בבית המשפט אינו ודאי.
- מס הכנסה. המבקר מצא כי 94% מהשותפים לא הצהירו בדוח השנתי על היותם שותפים. רשות המסים נדרשה להגביר את איתור השותפים שאינם מדווחים.
איך משלימים את הרישום?
הרישום נעשה אצל רשם השותפויות ברשות התאגידים (משרד המשפטים), באמצעות השירות המקוון באתר gov.il, בהפקדה בתיבות המסמכים במחוזות ירושלים ותל אביב, או בדואר.
- בחירת שם. בודקים זמינות במנוע בדיקת השמות של רשות התאגידים. אסור שם הכולל "בע"מ", רמז לקשר ממשלתי, או שם זהה או דומה עד כדי הטעיה לחברה או שותפות קיימת (סעיף 10).
- הסכם שותפות. בשותפות כללית אינו חובה לרישום, אבל מומלץ מאוד. בשותפות מוגבלת – חובה.
- מילוי טופס הבקשה הכולל את הפרטים שבסעיף 7: שם השותפות; מהות העסק; מקום העסק הראשי; שם מלא, מען ותיאור של כל שותף; שמות המורשים לנהל ולחתום (אם לא כולם מורשים); תקופת השותפות ויום תחילתה, אם נקבעו.
- חתימת כל השותפים על ההודעה.
- תשלום אגרת רישום.
- פרסום ברשומות – הרשם דואג לפרסום, על חשבון השותפות (סעיף 8).
- קבלת תעודת רישום – ויש להציג אותה במקום בולט במקום העסק הראשי (סעיף 69(ב)).
- עדכון מע"מ – הרישום במע"מ כשותפות רשומה נסמך על רישום השותפות ברשם.
אגרות לשנת 2026
| אגרה | סכום (₪) |
|---|---|
| רישום שותפות כללית | 1,062 |
| רישום שותפות מוגבלת | 3,112 |
| אגרה שנתית – שולמה עד 31 במרס | 1,333 |
| אגרה שנתית – שולמה מ-1 באפריל | 1,771 |
האגרה השנתית אינה משולמת בשנת הרישום עצמה. הסכומים מתעדכנים ב-1 בינואר בכל שנה לפי המדד, ולכן יש לבדוק את התעריף העדכני באתר רשות התאגידים לפני התשלום.
שותפות שכבר פועלת?
אם השותפות קיימת כבר תקופה ולא נרשמה – עדיין ניתן ורצוי לרשום אותה, ובוודאי אם התקבל מכתב התראה מהרשמת.
אבל לשותפות ותיקה, הרישום אינו רק טופס. לפני ההגשה כדאי לבדוק עם רואה החשבון ועורך הדין:
- זהות העסק מול מע"מ: האם הרישום ברשם מחייב שינוי ברישום במע"מ, ומה המשמעות למערכת "חשבוניות ישראל".
- שיוך נכסים והתחייבויות: חשבונות בנק, הוראות קבע, חוזים עם לקוחות וספקים, ביטוחים ורישיונות.
- השלכות מס: אם משנים את מבנה השותפות (למשל מעבר לשותפות מוגבלת), ייתכן שרשות המסים תראה בכך העברת פעילות החייבת בדיווח או במס.
- הסכם שותפות: זה הרגע להעלות על הכתב את מה שסוכם בעל פה לאורך השנים.
צ'קליסט לשותפים
- בדוק אם אתה בכלל שותף: האם אתם מנהלים עסק יחד ומתחלקים ברווחים?
- בדוק את הסטטוס: האם השותפות מופיעה במרשם השותפויות, או רק במע"מ?
- ערוך הסכם שותפות שמסדיר חלוקת רווחים, ניהול, מורשי חתימה, פרישה ופירוק.
- הגש בקשת רישום לרשם השותפויות ושלם את האגרה.
- עדכן את מע"מ ומס הכנסה בתיאום עם רואה החשבון.
- קבע תזכורת שנתית לתשלום האגרה עד 31 במרס, ולעדכון כל שינוי תוך 7 ימים.
לסיכום
שותפות נוצרת מעצם ההתנהלות, לא מהרישום. אבל החוק מחייב לרשום אותה תוך חודש, וחשיפה לקנס יומי חלה על כל שותף. הרישום עולה כ-1,000 ₪, ומעניק ודאות משפטית, שקיפות מול לקוחות וספקים, והגנה על השם.
במשך שנים, "שותפות לא רשומה" שרדה בפער שבין הדין לבין המערכות: מע"מ פתח תיקים, מס הכנסה לא שאל, והרשם לא אכף. הפער הזה נסגר עכשיו – והשאלה כבר אינה האם האכיפה תגיע, אלא איך להסדיר נכון.
משרד עורכי דין זיו אנג'ל מלווה עסקים ויזמים בהקמת שותפויות, בניסוח הסכמי שותפות ובהסדרת רישום.
הכותב עוסק במשפט מסחרי, יזמות, דיני אינטרנט וקניין רוחני.
אין באמור ברשומה זו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי. הדברים נכונים למועד פרסומם.
מקורות
- פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975 – סעיפים 1, 4–10, 20, 57–61, 66, 69–72 (נוסח מאגר נבו)
- תקנות השותפויות (רישום ואגרות) – התוספת הראשונה, נוסח 2026
- חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, סעיף 128
- נוהל רשות המסים "רישום שותפויות ואיחודי עוסקים" (18.8.2026) – עותק באתר צד שלישי (Capitax)
- מבקר המדינה, "מיסוי שותפויות", דוח מיוחד 10593 (יוני 2026)
- רשות התאגידים – רישום שותפות
- רשות התאגידים – תשלום אגרה שנתית לחברה או שותפות
- א' לוי-וינריב, "עורכי דין, רואי חשבון ורופאי שיניים: המאבק בשותפויות לא רשומות עולה מדרגה", גלובס (12.10.2026) – מקור עיתונאי; נתוני מכתבי ההתראה טרם אומתו מול פרסום רשמי של רשות התאגידים
- ע"א 583/88 ברנע נ' ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ, פ"ד מה(5) 670 (1991)
- ע"א 2026/92 פקיד שומה פתח-תקווה נ' שדות חברה להובלה (1982) בע"מ, פ"ד נה(4) 89 (2001)
- רע"א 1291/13 אימבר נ' שי-ישינובסקי (19.6.2013)
- ד' מינץ, "שותף ושותף פושט רגל בשותפות פושטת רגל", משפטים (2017)