פסיקה עדכנית של בית המשפט לערעורים בארה"ב מחזקת את המגבלות של הגנת השימוש ההוגן באומנות. בכך נדחה ניסיון להשתמש בהגנה זו ביצירות אומנות המבוססות על תצלומים. מאמר זה יתייחס להשלכות שבפסק הדין על עולם האומנות.
בית המשפט לערעורים בארה"ב הפך פסק דין שניתן באותו עניין בשנת 2019. מדובר בתצלום אשר עבר עיבוד בידי האמן אנדי וורהול בשנות ה-80 של המאה שעברה.
בתחילת שנות השמונים צילמה הצלמת האמריקאית לין גולסמית' את הזמר והיוצר פרינס. אנדי וורהול רכש את התצלום מגולדסמית' והשאיר אותו אצלו בארכיון. כעבר מספר שנים ערך וורהול את התצלום ליצירה אחרת בסגנון הצבעוני והידוע בו הוא מוכר.
היצירה של וורהול לא זכתה אז לתהודה גדולה מדי. רק לפני כשבע שנים, בעת הדפסה של גליון מגזין מוכר, התגלה לגולסמית' על השימוש שעשה וורהול בתצלום שלה.
העיזבון של וורהול נאלץ להתגונן מתביעתה של גודסמית' ונטען כי יצירתו ראויה להגנה כ"שימוש הוגן" ויצירת "יצירה טרנספרמטיבית". לטענתם ויצירתו רחוקה מהמקור ומשנה את אופיו.
פסק הדין הקודם, משנת 2019, קיבל את טענת וורהול ויצר קושי גדול מאוד מבחינת עצמאותו של "רפרנס" למול יצירת מקור. לכן גולדסמית' לא ויתרה והחליטה לערער על החלטת בית המשפט.
"רפרנס" באומנות לעיתים נמצא כהפרת זכות יוצרים
חלק לא קטן מהיצירה המודרנית שואב את כוחו מיצירות קודמות, מאמנים אחרים ומסגנונות יחודיים אשר פותחו בידי אמנים שונים.
אלא שהמושג רפרנס הוא רחב מאוד וכולל טכניקות שונות. יצירות בטכניקה של "טרייסינג", יצירות בסגנון ואף יצירות סקראפינג הן כולן יכולות להיכלל כ"רפרנס".
בחלק מהמקרים, יצירות רפרנס נותרות כ"יצירה נגזרת" מהיצירה המקורית. אלו מחייבים רישיון שימוש, ובמיוחד כאשר נשמרים המאפיינים העיקריים, הברורים של יצירת המקור.
במקומות אחרים, כאשר היצירה הופכת ליצירה מקורית אחרת, היא "מתנתקת" מהיצירה המקורית. אז היא לובשת מאפיינים חדשים ומקוריים שלא הופיעו ביצירת המקור, ועל כן היצירה הופכת ל"יצירה מקורית".
בין השניים ישנן יצירות אשר יתכן ועדין יוותר בהן לא מעט מהיצירה המקורית, ואולי תהיינה ראויות להגנה מסוג "שימוש הוגן".
הגנה זו קבועה בסעיף 19 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007. הגנת "שימוש הוגן" נועדה לאפשר שימוש ביצירה למטרות שונות. בין המטרות הללו נמצאים לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך.
לא פעם, הגנת שימוש הוגן ניתן ליצירות אשר מביעות ביקורת על היצירה המקורית או שנועדו להגחיך אותה.
מדוע נדחתה טענת ה"שימוש ההוגן" של וורהול
בעניין של גולדסמית', בית המשפט של ערעור קבע כי היצירה של וורהול מהווה עיבוד גרפי של יצירת צילום. בית המשפט קבע כי ביצירת וורהול נותרו המאפיינים העיקריים שביצירתה של גולדסמית'. בכך, מאחרו ולוורהול לא היה רישיון מתאים לעריכת שינוי ביצירה – הוא הפר את זכותה.
פסק הדין של הערעור הסיר את החשש שמא העברת יצירה ממדיה אחת לשניה תזכה להגנת שימוש הוגן. כך הוסר החשש שמא תתפתח פרקטיקה של יישום מכוון של פילטרים ועיבודים אשר תכליתן לחמוק מהחובה לרכוש רישיונות שימוש.
מתי יצירה שמרה על מאפייני המקור ומתי הפרה זכות יוצרים – דעה של עורך דין לאומנות
בתי המשפט בישראל נאלצים להתמודד מפעם לפעם בשאלת מקוריות של יצירות. הפסיקה הנוהגת קובעת כי יש לבחון "קווי דמיון" בין יצירת המקור ליצירה אשר נטען שהיא "נגזרת".
בניגוד לענפים אחרים במשפט, הפסיקה קובעת כי מי שיכריע בקיומם או אי-קוימם של קווי הדמיון הנו השופט כ"אדם מן הישוב".
כך, חוות דעת של מומחה כזה או אחר לא אמורה להועיל. לכן יש קושי רב לקבוע, טרם פתיחת הליכים משפטיים, האם הדמיון שיש בין יצרות אכן מהווה הפרה של זכות יוצרים.
בעניינו צילום של הצלם וייסהוף, תיעוד ראש הממשלה המנוח יצחק רבין נקבע כי הטבעת התצלום על מטבע הנה העתקה. כך, נדחתה טענת "שימוש הוגן" בכך שהיצירה הועברה מתצלום להטבעה.
בעניין הצייר דוד גבע טענה חברת דיסני כי הברווז שלו מפר זכות יוצרים של הדמות דונלד דאק. ואילו בעניין נספרסו נ' אספרסו קלאב, נקבע כי פארודיה והעברת ביקורת זכאית להגנת "שימוש הוגן" על פי דין.
מתי רפרנס לא יהיה חשוף לתביעה על הפרת זכות יוצרים
לכותב שורות אלו, עורך דין לאומנות, נראה כי יש קושי לקבוע, מראש, את מידת החשיפה המשפטית של יצירה כזו או אחרת בטענות של הפרת זכות יוצרים של יצירת המקור.
נראה כי יצירה שהיא "בסגנון" תוך שינוי באובייקטים והצבעים מתרחקת מספיק מיצירת המקור. גם יצירות שהן בסגנון "מגזרת נייר", בהן חלקי יצירת המקור מהווים חלק קטן מיצירה חדשה מושלמת, אף היא תזכה להגנה כ"שימוש הוגן ביצירת המקור.
לעומת זאת, יצירה אשר נוצרה מ"טרייסינג" והעתקה מכוונת של מאפייני המקור מסכנת את היוצר בטענה של זכות יוצרים של הבעלים המקורי.
יש לשים לב כי גם אם לא מדובר ב"יצירה חדשה" ו"מקורית", לעיתים ישנן הגנות אחרות אשר יכולות לחול במקרה מסויים. כך פארודיה, מחקר עצמי ואחרים, אשר פורטו לעיל, זכאים להגנה.
לכן יש לבחון כל יצירה ויצירה בטרם מכריעים לגביה. וגם אז ההערכה השפטית תעוד למבחן רק באם תוגש תביעה בעניין ותוכרע בבית המשפט, ומומלץ להצטייד בעורך דין לאומנות במקרים כאלו.
לעיון בפסק הדין במקור ראה בקישור כאן.
אין באמור ברשומה זו להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.