תביעת דוגמנית לבעלות על התצלומים שלה – על כתבי ויתור לפי חוק הגנת הפרטיות

הדוגמנית אשר מנסה לתבוע בעלות על יצירות בהן היא מצולמת

אמילי ריטקובסקי היא דוגמנית אמריקאית מפורסמת. היא הופיעה על גבי ירחוני אופנה מובילים, בקמפיינים של חברות אופנה מהגדולים במשק האמריקאי ובכלל ופיתחה לעצמה פרנסה בזכות הדמות המצודדת שלה, אך בעיקר עבודה קשה והתמדה.

אמילי ידעה, כבר מתחילת דרכה כדוגמנית, כי היופי בר חלוף ושהשוק בו עבדה טומן בחובו סיכונים רבים. אבל סיפור אחד מתחילת הקריירה שלה חזר ורודף אותה ושם אותה בסיכונים משפטיים אשר היא לא חלמה שתאלץ להתמודד עימם.

בזמן האחרון אמילי גילתה כי הוגשה נגדה תביעה על פגיעה בזכות יוצרים על שימוש שעשתה בתצלום בו היא עצמה מצולמת. כן, שמעתם נכון. אמילי העלתה לדף האינסטגרם שלה תצלום בו היא מצולמת – ובעל זכות היוצרים הגיש נגדה תביעה.

אתם קוראים נכון – אמילי היא לא בעלת זכות היוצרים ביצירות בהן היא מצולמת, ובוודאי שהיא לא יכולה לעשות שימוש מסחרי באותן יצירות.

מה אומרים דיני זכויות היוצרים על צילומים בהם מצולם אדם

הוראות חוק זכות יוצרים קובעים כי הבעלים של יצירה הוא היוצר שלה. לכך יש מספר חריגים ובהם כאשר מדובר בצילום שהוא פורטרט או אירוע משפחתי. בשני המקרים האלו, ברירת המחדל היא לבעלות של המזמין ביצירה.

כאשר מדובר בצילומי דוגמנות, יש ספק אם הזמנת הצילום מקנה למזמין היצירות בעלות בהם. אבל בחוק הישראלי – אפשר לקבוע בחוזה כל דבר אחר המקובל על הצדדים.

דיני זכויות היוצרים בחו"ל, במדינות החתומות על אמנת בינלאומיות בתחום זכויות היוצרים, התנאים דומים.

במקרה בו הדוגמנית נטלי נתבעה, היא אכן ויתרה, בחתימתה, על זכויות היוצרים בתצלום. אגב מאחר ונטלי הייתה דוגמנית מקצועית, ברוב המקרים מי שהזמין את שירותי הדוגמנות שלה הוא ה"מזמין" של הצילומים ולרוב גם מקפידים להיות בעלי זכויות היוצרים בתצלומים.

כאן המקום להקפיד, בייחוד בתחילת הדרך, כי דוגמן או דוגמנית יוודא כי הוא נותר בעל זכות היוצרים ביצירות בהן הוא מצולם ואשר הוא מזמין לשם יצירת "בוק". אחרת, הצלם עלול להיוותר בעל זכות היוצרים ביצירות ולעשות בהן שימוש עתידי כפי שרק יחפוץ בכך.

כשהיתה אמילי בתחילת דרכה, היא צולמה בעירום, והיום הצילומים מפורסמים ומביכים

אבל כאן לא מסתיים הסיפור של אמילי.

כשהייתה אמילי בתחילת דרכה שלחה אותה הסוכנת שלה להצטלם אצל צלם כלשהו לטובת קידום עצמי שלה. כלומר – לא שילמו לה על שירותי הדוגמנות שלה והיא קיוותה שהחשיפה שלה לעיתונות תביא לה לקוחות אשר ירצו שהיא תדגמן עבורם.

ואכן, אמילי הגיע לביתו של הצלם ואחרי מספר שעות הוא שידל אותה להצטלם גם בעירום. בכתבה בה תיארה אמילי את ההתרחשויות היא טוענת שהיא נוצלה, גם מינית, בידי אותו הצלם.

שנים לאחר מכן התגלה לאמילי כי יצא ספר ובו… אותם צילומי עירום שלה.

מאחר והחוויה של הצילומים, וגם החשיפה של התצלומים האלו כעשרים שנים אחרי שצולמו, הכאיבו לאמילי, היא פנתה לצלם ודרשה שיפסיק להפיץ אותם. בעקבות פנייתה הציג הצלם טופס ויותר על זכויות עליו לכאורה חתמה אמילי. אמילי מכחישה שחתמה על הטפסים ולדעתה הם זוייפו – אבל הטופס מלמד כי היא הסכימה שהצילומים יפורסמו, אפילו שיש בהם עירום.

גם אם אמילי תרכוש את כל העותקים המודפסים בהם היא מופיעה, היא לא תהיה בעלת הזכויות בתצלומים עצמם

אותו טופס, רילייס, עליו חתמה לכאורה אמילי, מתיר לצלם לעשות כל שימוש ביצירות הצילום, אפילו אם הם מביכים ומשפילים.

אלא שקניין רוחני כשמו כן הוא. אפילו אם אמילי תרכוש את כל הצילומים והעותקים של הספרים בהם מופיעה הדמות שלה, בעירום או שלא בעירום, היא עדיין לא תהיה בעלת זכות היוצרים באופן יצירות.

הדבר דומה לרכישה של ציור שמן או פסל. העובדה שהקונה רכש את היצירה הפיזית לא מקנה לו זכות ביצירה הרוחנית ובזכות של בעל זכות היוצרים לצור העתקים, לצור יצירות נגזרות, להפיץ, לפרסום או לעשות כל שימוש אחר ביצירות.

מה אומרים דיני הגנת הפרטיות על שימוש בתצלומים שיש בהם להביך או להשפיל

דיני הגנת הפרטיות בישראל קובעים כי שימוש בדמותו של אדם לשם רווח, או באופן שיש בהם להשפיל או לבזות, לפגוע בצינעתו וכיוצא באלו, אסורים.

אחד הדרכים לאפשר שימוש בתצלומים כאלו הוא קבלת אישור מהמצולם – כמו שתואר כאן למעלה.

הסכם ויתור כזה תקף כמו כל חוזה אחר ודורש שהחתימה על ההסכם נעשתה באופן בו המצולם הסכים, באופן מודע, כולל ההשלכות לכך, לפרסום דמותו.

כשמדובר בדמות אשר עושה רווח מהחזות שלו – כמו דוגמן או שחקן, זכותו של אותו מצולם הנה להתפרנס מהדמות שלו. מילים אחרות – זכות המצולם לעשות רווח מדמותו.

תיקון חוק זכות יוצרים בישראל מגן על מצולמים המשתמשים באופן פרטי בצילומים בהם הם מצולמים

חוק זכות יוצרים התמודד עם תביעות אשר קיבלו אנשים אשר השתמשו בתצלומים בהם הם עצמם מופיעים וקבע מספר תנאים בהם לא ניתן יהיה לדרוש פיצויים:לא יהיו פיצויים ללא הוכחת נזק אם התמונה נלקחה ממקופ בו פורסמה שאינו קטלוג לרכישת התצלום ובאם המפרסם, המפר, הסיר את היצירה אחרי שהוזהר שעשה שימוש ללא רשות וכי הפרסום לא היה לצרכים מסחריים.

וכך בלשון החוק:

סייגים לתחולה לעניין פיצויים בלא הוכחת נזק (תיקון מס' 5) תשע"ט-2019

56א.  (א)  הוראות סעיף 56 לא יחולו על אדם שהעמיד לרשות הציבור ברשת האינטרנט יצירה אמנותית שהועמדה קודם לכן לרשות הציבור או שהרשה לאחר להעמיד לרשות הציבור יצירה כאמור, ובלבד שהתקיימו כל אלה:

(1)   המפר חדל מההפרה בתוך זמן סביר לאחר שקיבל הודעה מבעל הזכות או מי מטעמו בדבר ההפרה;

(2)   היצירה לא הועתקה מקטלוג, שמטרתו מכירה של היצירות הכלולות בו או מתן רישיון לשימוש ביצירות הכלולות בו, שהועמד לרשות הציבור ברשת האינטרנט;

(3)   התקיים אחד מאלה:

(א)   הפרת הזכות כאמור לא היתה למטרה מסחרית;

(ב)   המפר הוא עמותה כמשמעותה בחוק העמותות, התש"ם-1980, מוסד ללא כוונת רווח כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, חברה לתועלת הציבור כמשמעותה בחוק החברות, התשנ"ט-1999, הקדש כמשמעותו בחוק הנאמנות, התשל"ט-1979, ואגודה עותמנית כמשמעותה בחוק העותומני על האגודות, ובלבד שמחזורם אינו עולה על 1,200,000 שקלים חדשים; לעניין זה, "מחזור" – סכום התקבולים מכל מקור וסוג שהתקבלו בשנה האחרונה שחלפה, ולעניין הקדש – סכום ההוצאות השנתי לכל מקור או סוג שהוצאו בשנה האחרונה שחלפה.

          (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), הוראות אותו סעיף קטן לא יחולו על מוסד ממוסדות המדינה, רשות מקומית, חברה ממשלתית או חברה בת ממשלתית כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, תאגיד שהוקם לפי חוק או על גופים המנויים בסעיף קטן (א)(3)(ב) שמחזורם עולה על הסכום האמור באותו סעיף קטן.

          (ג)   הוראות סעיף 56 לא יחולו על אלה, ובלבד שהשימוש נעשה במסגרת פעילותם הרגילה, לשם מימוש מטרותיהם ולא למטרה מסחרית:

(1)   מוסדות חינוך מסוג שקבע השר לפי סעיף 29;

(2)   ספריות, ארכיונים וגופים אחרים מסוג שקבע השר לפי סעיף 30(א) או (ג);

(3)   מוזאונים מסוג שקבע השר;

(4)   גופים נוספים כגון אלה המנויים בפסקאות (1) עד (3) שקבע השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

בישראל – המצולם שהצליח להוריד מהמדפים ספר עם צילומים עירום בו הוא מופיע

בישראל, שימוש ברילייס המתייחס לצילומי עירום, בייחוד כאלו אשר פורסמו זמן ארוך אחרי שצולמו, זכו למבחן הפסיקה בעניין תא (הרצ') 21945-07-14‏ ‏ פלוני נ' אריאל סמל [מאגר נבו, 31.1.2016].

בעניין סמל תבע פלוני בגין צילומי עירום, אשר נתן הסכמתו להם, אחרי שאלו פורסמו כ-30 שנים אחרי שצולמו במסגרת ספר המייחס למצולם התנהגות חברתית בה עסק הספר.

בית המשפט (הש' אילן סלע) קבע כי פרסום התצלומים בהם עירום חלקי, ושנים ארוכות לאחר מכן, חייב את המפרסמים לוודא כי ההסכמה לעשות שימוש בתצלומים עודנה רלוונטית. וכך מתוך פסק הדין:

72. …העובדה כי מדובר בתמונות שצולמו לפני 30 שנה היה בה כשלעצמה להטיל חובה מוגברת על נתבעים 4-2 לוודא כי אכן קיימת הסכמה של התובע לפרסום תמונותיו כיום. …"

באותו מקרה המתואר בעניין סמל, פסק בית המשפט פיצויים לטובת התובע בשיעור של 157,000 ש"ח בשל הפגיעה בזכויותיו לפרטוית וכן הוצאת דיבתו בגין הפרסומים המשפילים.

כתב שחרור: "ריליס" חשיבותו ותוקפו

צלמים ויוצרים רבים עושים שימוש תכוף בכתבי שחרור מהמצולמים. ואולם, ומניסיון כותב שורות אלו, פעמים רבות אותו כתב שחרור הוא כללי ולא מתייחס לפרטים חשובים אשר כדאי שיהיו בו.

בעניין סמל אשר פורט כאן, אילו אותו "ריליס" היה מביא בחשבון פרסום התצלומים בעתיד הרחוק, יתכן והיה בכך להביא לדחייה של התביעה של המצולם.

לכן, ישנה חשיבות לכתב שחרור מפורט וספציפי עבור כל הפקה והפקה. כתב שחרור כזה יבהיר למצולם או המוקלט, שהרי הרילייס נוגע גם לשימוש בקולו של אדם, מה מידת השימוש אשר עשויה להעשות בדמותו או קולו.

עניין סמל מלמד כי רילייס אינו שריון בלתי חדיר, לפחות לגבי הדין הישראלי.

_____________

אילו הדוגמנית אמילי הייתה מתגוררת בישראל, יכול להיות שידה הייתה על העליונה והיא הייתה מצליחה למנוע פרסום של אותם צילומי עירום עשרות שנים אחרי שהסכימה שיעשה בהם שימוש.

בכל מקרה, ישנה חשיבות גדולה מאוד לבדוק ולגלות על איזה כתב שחרור אתם חותמים, ואם אתם בצד המחתים שטרי שחרור מזכויות, להקפיד שיש בהם את כל הפרטים אשר יבטיחו שאכן תוכלו להשתמש ביצירות אשר יצרתם.

______________

דברים אלו נכתבו בעקבות כתבה בשם "Buying Myself Back: When does a model own her own image?" אשר כתבה הדוגמנית אמילי ריטקובסקי ואשר פורסמה כאן.

_________________

אין באמור ברשומה זו להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

הצילום נלקח מתוך אתר https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Emily_Ratajkowski_Interview_Nov_2019.png