שורפים את בנקסי

לשרוף את בנקסי ולהרוויח ב אומנות דיגיטלית

הכותב הוא עורך דין לזכויות יוצרים בתל-אביב.

חברה אמריקאית בשם Injective Protocol העוסקת בטכנולוגיית בלוקציין ו-NFT ביצעה מעשה פרובקטיבי ושרפה יצירה מקורית של האמן המפורסם בנקסי (BENKSY) בכדי לקדם את פעילותה בתחום האומנות הדיגיטלית.

אם אתם קוראים את הכתבה הזו ועדיין לא יודעים מה זה אומנות דיגיטלית NFT אתם מוזמנים לעיין בכתבה הקודמת בעניין כאן.

בקצרה, ה-NFT הנה טכנולוגיית תוכנה מוגנת אשר מאפשרת למי שמחזיק בקובץ ממנה לדעת שהוא בעל הקובץ המקורי. ובשוק הרותח של האומנות הדיגיטלית כיום, לא פלא שחברות שונות עושות הכל כדי לזכות בפרסום. במקרה הזה רכשה חברת התוכנה אומנות במחיר של 90,000$ רק כדי…. לשרוף אותה.

לקנות ולשרוף – האם זה בכלל מותר?

מה שניסתה חברת Injective Protocol לעשות הוא לצור מועדות לפיה האומנות הדיגיטלית שלה שווה יותר מהאומנות הממשית, זו המצויירת על הנייר. אגב, מבחינה כספית הם צודקים – היצירה השרופה, בקובץ הדיגיטלי, נמכרה אמש (9.3.2021) תמורת 380,000$.

אבל זה לא הכל, מדובר בסדרה של יצירות דיגיטליות אשר Injective Protocol מכרה עותקים ממנה – כל אחד שונה במקצת מרעהו.

אלא שעם כל ה"כסף הקל" ש Injective Protocol עושה כבר מהיצירה השרופה, היא פגעה באופן אנוש בזכותו של בנקסי (ובהמשך שורות אלו נראה האם זה באמת מפריע לו). אלא שחוק זכויות יוצרים בישראל, וחוקים דומים קיימים במדינות רבות בעולם, כולל בארה"ב, לא מתירים לבעל העותק המקורי של היצירה לעשות בה כל דבר. הזכות הזו מוענקת רק לבעל זכות היוצרים – ולרוב זה היוצר.

חמור מכך, Injective Protocol הודיעה על כוונתה לצור עותקים של היצירה של בנקסי ולמכור אותם. הבטיחה וביצעה. אלא שגם הזכות לשכפול והעתקה של יצירה והזכות לצור ורסיות של יצירה, שהן יצירות נגזרות, היא של בנקסי ולא של מי שהחזיק ביצירה המקורית.

למה דווקא אומנות של בנקסי

לא במקרה Injective Protocol בחרה ביצירה של בנקסי כדי לעשות את התעלול השיווקי שלהם ולהרוויח. בנקסי בעצמו ביצע תעלול כזה לפני זמן מה, כאשר יצירה שלו אשר מכר במכירה פומבית גרסה את עצמה מייד לאחר סיום המכירה

בנוסף, בנקסי ידוע כמי שהכריז ממזמן ש"זכויות יוצרים זה ללוזרים" מתוך אמונה שאומנות צריכה להיות לציבור ולכלל.

ועדיין, אם נבחן את התנהלות של בנקסי לאחרונה, נראה שהמהלך של שריפת יצירתו ומכירת עותקים ממנה לצורך כסף מהיר עלולה להביא להליכים משפטיים. לאחרונה בנקסי ניסה לרשום סימני מסחר בניסיון להגן על יצירותיו ממסחור על חשבונו.

מה יעלה בגורל האומנות הדיגיטלית

בראיה רחבה יותר, חברות בלוקציין רבות מנסות להתעשר ולהיכנס במהירות לתחום היצירה הדיגיטלית. על הדרך הן מציעות למי שמחזיק באומנות מקורית להפוך אותה לאומנות דיגיטלית. אלא שהזכות להפוך יצירה פיזית ליצירה דיגיטלית מוקנית רק לבעל זכות היוצרים – ובהמקרה של ציורים, לרוב היוצר, האמן, הוא בעל זכות היוצרים ולא זה אשר מחזיק ביצרה הפיזית.

מצד שני, יש בטרנד הזה להביא לחיזוק האומנות הדיגיטלית המקורית – כזו שנוצרת במיוחד כדי להיות מוטמעת כ-NFT, כקובץ.

_______________

אין באמור ברשומה זו להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

אהבת? שתף את הפוסט!

© כל הזכויות שמורות לזיו אנג'ל.
אין באמור לעיל להחליף ייעוץ משפטי ספציפי   |   הדברים האמורים נכונים נכון למועד פרסומם.

© כל הזכויות שמורות לזיו אנג'ל.
אין באמור לעיל להחליף ייעוץ משפטי ספציפי.
הדברים האמורים נכונים נכון למועד פרסומם.