בית המשפט לערעורים בארה"ב הפך פסק דין שניתן באותו עניין בשנת 2019. מדובר בתצלום אשר עבר עיבוד בידי האמן אנדי וורהול בשנות ה-80 של המאה שעברה.

בתחילת שנות השמונים צילמה הצלמת האמריקאית לין גולסמית' את הזמר והיוצר פרינס. אנדי וורהול רכש את התצלום מגולדסמית' והשאיר אותו אצלו בארכיון. כעבר מספר שנים ערך וורהול את התצלום ליצירה אחרת בסגנון הצבעוני והידוע בו הוא מוכר.

היצירה של וורהול לא זכתה אז לתהודה גדולה מדי. רק לפני כשבע שנים, בעת הדפסה של גליון מגזין מוכר, התגלה לגולסמית' על השימוש שעשה וורהול בתצלום שלה.

העיזבון של וורהול נאלץ להתגונן מתביעתה של גודסמית' ונטען כי יצירתו ראויה להגנה כ"שימוש הוגן" ויצירת "יצירה טרנספרמטיבית". לטענתם ויצירתו רחוקה מהמקור ומשנה את אופיו.

פסק הדין הקודם, משנת 2019, קיבל את טענת וורהול ויצר קושי גדול מאוד מבחינת עצמאותו של "רפרנס" למול יצירת מקור. לכן גולדסמית' לא ויתרה והחליטה לערער על החלטת בית המשפט.

"רפרנס" באומנות לעיתים נמצא כהפרת זכות יוצרים

חלק לא קטן מהיצירה המודרנית שואב את כוחו מיצירות קודמות, מאמנים אחרים ומסגנונות יחודיים אשר פותחו בידי אמנים שונים.

אלא שהמושג רפרנס הוא רחב מאוד וכולל טכניקות שונות. יצירות בטכניקה של "טרייסינג", יצירות בסגנון ואף יצירות סקראפינג הן כולן יכולות להיכלל כ"רפרנס".

בחלק מהמקרים, יצירות רפרנס נותרות כ"יצירה נגזרת" מהיצירה המקורית. אלו מחייבים רישיון שימוש, ובמיוחד כאשר נשמרים המאפיינים העיקריים, הברורים של יצירת המקור.

במקומות אחרים, כאשר היצירה הופכת ליצירה מקורית אחרת, היא "מתנתקת" מהיצירה המקורית. אז היא לובשת מאפיינים חדשים ומקוריים שלא הופיעו ביצירת המקור, ועל כן היצירה הופכת ל"יצירה מקורית".

בין השניים ישנן יצירות אשר יתכן ועדין יוותר בהן לא מעט מהיצירה המקורית, ואולי תהיינה ראויות להגנה מסוג "שימוש הוגן".

הגנה זו קבועה בסעיף 19 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007. הגנת "שימוש הוגן" נועדה לאפשר שימוש ביצירה למטרות שונות. בין המטרות הללו נמצאים לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך.

לא פעם, הגנת שימוש הוגן ניתן ליצירות אשר מביעות ביקורת על היצירה המקורית או שנועדו להגחיך אותה.

מדוע נדחתה טענת ה"שימוש ההוגן" של וורהול

בעניין של גולדסמית', בית המשפט של ערעור קבע כי היצירה של וורהול מהווה עיבוד גרפי של יצירת צילום. בית המשפט קבע כי ביצירת וורהול נותרו המאפיינים העיקריים שביצירתה של גולדסמית'. בכך, מאחרו ולוורהול לא היה רישיון מתאים לעריכת שינוי ביצירה – הוא הפר את זכותה.

פסק הדין של הערעור הסיר את החשש שמא העברת יצירה ממדיה אחת לשניה תזכה להגנת שימוש הוגן. כך הוסר החשש שמא תתפתח פרקטיקה של יישום מכוון של פילטרים ועיבודים אשר תכליתן לחמוק מהחובה לרכוש רישיונות שימוש.

מתי יצירה שמרה על מאפייני המקור ומתי הפרה זכות יוצרים – דעה של עורך דין לאומנות

בתי המשפט בישראל נאלצים להתמודד מפעם לפעם בשאלת מקוריות של יצירות. הפסיקה הנוהגת קובעת כי יש לבחון "קווי דמיון" בין יצירת המקור ליצירה אשר נטען שהיא "נגזרת".

בניגוד לענפים אחרים במשפט, הפסיקה קובעת כי מי שיכריע בקיומם או אי-קוימם של קווי הדמיון הנו השופט כ"אדם מן הישוב".

כך, חוות דעת של מומחה כזה או אחר לא אמורה להועיל. לכן יש קושי רב לקבוע, טרם פתיחת הליכים משפטיים, האם הדמיון שיש בין יצרות אכן מהווה הפרה של זכות יוצרים.

בעניינו צילום של הצלם וייסהוף, תיעוד ראש הממשלה המנוח יצחק רבין נקבע כי הטבעת התצלום על מטבע הנה העתקה. כך, נדחתה טענת "שימוש הוגן" בכך שהיצירה הועברה מתצלום להטבעה.

בעניין הצייר דוד גבע טענה חברת דיסני כי הברווז שלו מפר זכות יוצרים של הדמות דונלד דאק. ואילו בעניין נספרסו נ' אספרסו קלאב, נקבע כי פארודיה והעברת ביקורת זכאית להגנת "שימוש הוגן" על פי דין.

מתי רפרנס לא יהיה חשוף לתביעה על הפרת זכות יוצרים

לכותב שורות אלו, עורך דין לאומנות, נראה כי יש קושי לקבוע, מראש, את מידת החשיפה המשפטית של יצירה כזו או אחרת בטענות של הפרת זכות יוצרים של יצירת המקור.

נראה כי יצירה שהיא "בסגנון" תוך שינוי באובייקטים והצבעים מתרחקת מספיק מיצירת המקור. גם יצירות שהן בסגנון "מגזרת נייר", בהן חלקי יצירת המקור מהווים חלק קטן מיצירה חדשה מושלמת, אף היא תזכה להגנה כ"שימוש הוגן ביצירת המקור.

לעומת זאת, יצירה אשר נוצרה מ"טרייסינג" והעתקה מכוונת של מאפייני המקור מסכנת את היוצר בטענה של זכות יוצרים של הבעלים המקורי.

יש לשים לב כי גם אם לא מדובר ב"יצירה חדשה" ו"מקורית", לעיתים ישנן הגנות אחרות אשר יכולות לחול במקרה מסויים. כך פארודיה, מחקר עצמי ואחרים, אשר פורטו לעיל, זכאים להגנה.

לכן יש לבחון כל יצירה ויצירה בטרם מכריעים לגביה. וגם אז ההערכה השפטית תעוד למבחן רק באם תוגש תביעה בעניין ותוכרע בבית המשפט, ומומלץ להצטייד בעורך דין לאומנות במקרים כאלו.

לעיון בפסק הדין במקור ראה בקישור כאן.

אין באמור ברשומה זו להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

הפוסט עורך דין לאומנות בסקירה על הפרת זכות יוצרים של אנדי וורהול הופיע לראשונה ב-משרד עו״ד זיו אנג׳ל - Angel Law firm.

תינוק שבגר תובע בגין פגיעה בפרטיות שלו

להקת נירוונה האגדית מוכרת במיוחד בשל אלבום המופת שלה NEVERMIND ולא מעט גם בגלל עטיפת התקליט. בעטיפה מופיע תינוק עירום כביום היוולדו בבריכת מים ולצד שטר כסף המחובר לחכה. עורך דין להגנת הפרטיות יכול לצמצם סיכונים של תביעה במקרים דומים בישראל.

לאחרונה, התינוק, שכבר גדל והתבגר, הגיש תביעה כנגד חברי הלהקה, מפיקיה וגורמים נוספים בשל הפגיעה בזכויותיו כמצולם. ספנסר אלדן, המצולם, טוען כי התצלום בו הוא מופיע מהווה פגיעה בו, כי מדובר בתצלום פורנוגרפי וכי אין זה הוגן כי המעורבים בהפקת התצלום נהנים מהכנסות עתק ואילו הוא עודנו מתגורר עם אמו בביתה. כמובן שדבריו, ותביעתו, מעוררים דיונים סוערים בקר מעריצי הלהקה.

אלדן יודע כי הוריו קיבלו תשלום של 200$ עבור השימוש בדמותו וחתמו על תצהיר ושחרור הזכויות שלו אך טוען כי הוריו לא אישרו את השימוש בתצלום הספציפי הזה, תצלום בו אלדן מופיע בעירום מלא.

רילייס והסכמה לשימוש בדמותו של אדם

בישראל, חוק הגנת הפרטיות קובע כי אין לעשות שימוש בדמותו של אדם או קולו לשם רווח וכי שימוש לא מורשה כזה יכול לגרור זכות לפיצויים ללא הוכחת נזק. זכות הפרטיות כוללת גם את הזכות שלא יעשו שימוש בכלל וגם את זכותו של אדם להרוויח מדמותו, היא הזכות לפרסום.

כך נולד הרילייס, או כתב ההסכמה לשימוש בדמותו של אדם. אלא שכבר לא פעם ולא פעמים התגלה כי הסכמה כוללת וגורפת אינה מגינה על המשתמש בתצלומים מתביעות. נקבע אף בפסיקה הישראלית כי אדם יכול לחזור בו מהסכמתו, ובפרט במקרים רגישים הנוגעים לפרטים על מיניות ופרטים פרטיים (PRIVET) אחרים.

הגנת הפרטיות של קטינים ותינוקות בפרסומות

באופן טבעי, חוקים רבים נועדו להגן על זכויות של קטינים וחסרי ישע, ובתוך כך להגן על קטינים שמצולמים לפרסומות ומופיעים בהצגות. השימוש בדמות של קטין או ילד מעוררת בעיות רבות, כגון בעיות בהעסקה של קטינים וגם השלכה עתידית על הילד או הקטין. חוק עבודת הנוער, תשי"ג-1953 מתייחס ספציפית ואוסר על העסקת ילד מתחת לגיל 15 בהופעות לצרכי פרסום או הופעות אומנותיות.

בשנת 1999 פורסמו תקנות מיוחדות לעבודת נוער בהופעה ובפרסומות ונקבע שם במפורש באלו תנאים ניתן להעסיק קטינים בתצלומים ובהופעות ואף הוקמה ועדה שתכליתה לבחון האם בקשה לקבלת התר להעסקת קטין לצרכים אלו הנה הכרחית.

כך לדוגמא נקבע באופן חד משמעי כי לא יינתן היתר להעבדה של ילד שטרם מלאו לו שנה למעט אם מדובר בהופעה לצרכים לימודיים או חינוכיים, כי השתתפותו הכרחית ובהגבלות הקבועות בחוק. כמובן שנקבע גם כי חל איסור לצלם לצרכים כאלו ילד שנעשה בו שימוש בעירום או ברמזים מיניים, רמזים לאלימות, מסרים גזעניים תנאים נוספים שאין לקשר אותם לקטינים (אלכוהול, מוצרי עישון) וכיוצ"ב.

ניתן לבקש אישור והתר לצילום קטינים

כדי לשכן תוכלו לצלם קטינים מתחת לגיל 15 ואף לכאלו שהם מתחת לגיל שנה, נדרש למלא טפסים ולהגישם אותם לועדה אשר תבחן ותבדוק אם אתם עומדים בתנאים שלה. הטפסים נגישים ונמצאים כנספח לתקנות המיוחדות שמצויינות כאן למטה.

אלא שגם ניתן לשלול מכם את ההיתר המיוחד אם יתגלה כי לא עמדתם בתנאים שבו. ולכן יש להקפיד על תנאיי ההתר.

קיצורי דרך, כמו צילום קטינים במדינות אחרות לא יהיו מגן מתביעה

כדי להתמודד עם הרגולציה העניפה בתחום הזה, ולא להיחשף לתביעות משפטיות, לא פעם חברות מצלמות פרסומות בהן מופיעים קטינים ותינוקות במדינת בהם הדין אינו נוקשה כמו בישראל. אלא שלכותב שורות אלו נראה כי לא בטוח שמדובר במגן מפני תביעות עתידיות.

בעידן בו פרסומים באינטרנט הם חוצי גבולות ונפוצים מאוד, נראה כי העובדה שצילומים נערכו פיזית במדינה שאינה ישראל, לא תשנה את העובדה כי מדובר בעבירה על החוק והתקנות הישראלים.

מצד שני, יתכן והגיע העת לעדכן ולבחון לעומק את כלל דיני הפרטיות והשימוש בתצלומים של קטינים וילדים במדיה ולצרכים מסחריים כאשר זה מכבר ילדים בני 10 ו-11 מפעילים ערוצי יוטיוב, אינסטגרם וטיקטוק המכניסים להם הכנסות נאות מאוד וביחוד במקרים בהם קטינים הפכו למובילי דעת קהל בתחומים רבים.

_______________

אין באמור ברשומה זו להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

הכותב הוא עורך דין להגנת הפרטיות, העוסק בקניין רוחני ובדיני אינטרנט.

הפוסט עורך דין להגנת הפרטיות במאמר על התינוק של נירוונה הופיע לראשונה ב-משרד עו״ד זיו אנג׳ל - Angel Law firm.

הוא היה דוגמן שהקריירה שלו יכלה לנסוק מעלה מעלה, אבל לטבע יש תוכניות משלו והוא התחיל להתקרח. על כן הוא בחר ללכת ולבצע עיבוי שיער, ובמילים אחרות, התאמה של פאה לראשו. מה שקרה בעקבות זאת לא ניתן היה אפילו לדמיין.

עברו שנים, הדוגמן בגר, התחתן, רכש מקצוע אחר, ואז קיבל הודעות מחבריו: "זה אתה", "מה, התחלת לעסוק גם בדוגמנות". כן, הבנתם נכון, חבריו לא ידעו על עברו כדוגמן, ובטח לא ידעו שמתחת למה שנחזה לשיער, הבחור דליל שיער וקרח.

המפרסם פגע בפרטיותו של הדוגמן

אלא שמי שפרסם את התצלומים אינו אותו מקום אשר טיפל בעיבוי השיער של הדוגמן. מדובר בעסק אחר אשר עסק באינטנסביות בשיווק במרשתת. וכך גם נתקל בתצלומיו של הדוגמן אשר מצאו את דרכם לרשת.

הוראות חוק הגנת הפרטיות קובעות במפורש כי שימוש בתצלום של אדם לשם רווח, ובטח בפרטים שהם אישיים או שיכולים לבזות את האדם מהווה פגיעה בפרטיותו. החוק אף מגדיל וקובע, מאחר וקשה לכמת את הנזק בגין פרסומים כאלו, זכות לפיצויים ללא הוכחת נזק של עד 50,000 ש"ח בגין פגיעה בפרטיות

המפרסם פרסם לשון הרע כנגד הדוגמן

המפרסם לא הסתפק בפרסום התצלומים ללא רשותו של הדוגמן, וצירף להם כיתוב מבזה הקושר בין הביטחון העצמי של הדוגמן לבין התקרחותו. הוראות חוק איסור לשון הרע אף הן קובעות כי פרסומים כאלו מקימים עילה לפיצויים ללא הוכחת נזק בשיעור של עד 50,000 ש"ח, ובנסיבות מסויימות גם פיצויים של עד 100,000 ש"ח.

עקוב אחרי הכסף – הרמת מסך בדרך אל בעל החברות

פעם אחר פעם בעלי המפרסם, החברה "קליניקת הכוכבים" ו"המרכז להחלקות שיער" צחי רביבו, הצליח לחמוק מנושים שלו. טענות שהועלו כלפיו כי הוא ניצל לרעה את האישיות המשפטית של החברה לא התקבלו בבית משפט. אלא שאיפה שאחרים לא צלחו, חיפוש מדוקדק העלה ראיה חשובה של ערבוב נכסים וניצול לרעה של מסך ההתאגדות.

התגלה כי החברה "קליניקת הכוכבים", הייתה גם שם מסחר של חברה אחרת בבעלותו, "המרכז להחלקות שיער". עוד התגלה כי שתי החברות השתמשו באותו כינוי מסחרי: "הייר סנטר" ולא במקרה. הוכחנו כי בעלי החברות, רביבו, הוא היה זה אשר קיבל החלטות ספציפיות לגבי הקמפיין הפרסומי בו הופיו תצלומי הדוגמן ושכנענו את בית המשפט כי ראוי לחייב אותו באופן אישי על העוולות והפגיעה בדוגמן.

. מצאתי והוכחתי כי רביבו השתמש בשמות מקבילים בניסיון לבלבל ולחמוק מהנושים שלו..ובית המשפט השתכנע.רביבו, באמצעות החברות שלו, עשה שימשו אסור בתצלומים של לקוח שלי, תצלומים שהם מביכים ופרטיים, וזאת לצד כיתוב מבזה ומשפיל, לשם פרסום עסקיו.זה נגמר בחיוב אישי של רביבו על הפגיעה בלקוח שלי בפיצויים של 50,000 ש"ח וכן 20,000 ש"ח הוצאות משפט.

בפסק דין שהתקבל בתביעה נקבע כי על החברה "קליניקת הכוכבים" לשאת, ביחד ולחוד עם בעליה, רביבו, בפיצויים בשיעור של 50,000 ש"ח לטובת הדוגמן וכן לשאת בתשלום הוצאות משפט בשיעור של 20,000 ש"ח.

ת"א 7936-04-18 : מדמון ואח' נ' גי. אס. בי. רביבו השקעות בע"מ ואח'

_______________

מוזמנם לקרוא עוד בפרסום המקרה בעיתונות כאן.

אין באמור ברשומה זו להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

הפוסט תביעת לשון הרע ופגיעה בפרטיות שהסתיימה בהרמת מסך הופיע לראשונה ב-משרד עו״ד זיו אנג׳ל - Angel Law firm.

הם היו עולים חדשים, רק שנה בארץ. העברית לא שגורה בפיהם. והמוכרים, גם הם עולים חדשים, מעט ותיקים יותר, החליטו למכור את רכושם ולהגר לקנדה הרחוקה.

באופן טבעי, ומאחר ולא הכירו את הדינים בישראל, הם סמכו על עורך הדין הותיק שלהם, שהיה כבר אז בן 84, שידאג שהעסקה לרכישת הדירה בדרום ת"א תושלם במלואה.

לפני שנתיים הם גילו שהעסקה לרכישת הדירה שלהם לא הושלמה וכי בידיהם רק הערת אזהרה. עד מהרה הסתבר להם שגם רשות המיסים לא ידעה על העסקה.

הדברים הפכו מורכבים יותר כאשר התגלה כי העו"ד הותיק הלך לעולמו שנים ספורות אחרי העסקה, שלא הותיר אחריו פוליסת ביטוח או יורשים וכי אף המוכרים נפטרו כבר לפני שנים ארוכות.

.לאחר שבית המשפט המחוזי הבין את ביש המזל של הרוכשים, והבין כי נפלו קורבן לתמימות, גם רשויות המס הסכימו כי הקנסות על כך שעסקת המקרקעין לא דווחה יהיו מופחתים ביותר.

דיווח ותשלום המס על עסקה במקרקעין היא באחריות אישית של הצדדים

אפילו שבני הזוג סמכו על עורך הדין שלהם, העובדה שהעסקה לא דווחה הטילה אחריות אישית על הרוכשים. כך, מאחר ולא דיווחו על העסקה, רשות המיסים לא ידעה עליה ולא ידעה אפילו לשלוח הודעת שומה.

החוק הישראלי קובע כי אי דיווח על עסקה במקרקעין היא עבירה שיש לצידה עונשים וקנסות. במקרה הזה זה נגמר בתשלום של כמה אלפי ש"ח לרוכשים.

המוכרים, לעומת זאת, צברו חוש עתק של כמיליון ש"ח – אך מאחר והם נפטרו נוצרה בעיה מורכבת שהיה צריך לפתור.

כשאין מוכרים ואין עו"ד – בית המשפט חייב להתערב

מאחר והמוכרים נפטרו, ואפילו היורשים שלהם כבר מבוגרים מאוד, וגם עורך הדין של הצדדים נפטר, לא הייתה כל אפשרות להשלים את העסקה ואת רישום הרוכשים כבעלים ללא התערבות בית המשפט.

לאחר שבית המשפט התרשם כי מדובר בטעות אשר נגרמה בתמימות, ניתן צו המורה לרשם המקרקעין להשלים את רישום הבעלות של הרוכשים.

בעסקת מקרקעין חשוב להיות חכם לפני מעשה

להיות חכם לפני מעשה זה לרוב הדבר הזול ביותר. לכן חשוב להצטייד בעורך דין המתמחה בתחומו, וגם לפקח עליו ולהתעניין שהוא מבצע את עבודתו.

ואם אינכם יודעים – תשאלו.

פלונטרים והסתבכויות משפטיות יכולות להביא למגוון פתרונות – וזו המומחיות שלנו

_______________

אין באמור ברשומה זו להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

הפוסט 30 שנים גרים בדירה מבלי שהשלימו את רישומם כבעלים הופיע לראשונה ב-משרד עו״ד זיו אנג׳ל - Angel Law firm.

הפוסט אנדי וורהול הפר זכות יוצרים בתצלום ויחוייב בפיצוי הופיע לראשונה ב-משרד עו״ד זיו אנג׳ל - Angel Law firm.

חברה אמריקאית בשם Injective Protocol העוסקת בטכנולוגיית בלוקציין ו-NFT ביצעה מעשה פרובקטיבי ושרפה יצירה מקורית של האמן המפורסם בנקסי (BENKSY) בכדי לקדם את פעילותה בתחום האומנות הדיגיטלית.

אם אתם קוראים את הכתבה הזו ועדיין לא יודעים מה זה אומנות דיגיטלית NFT אתם מוזמנים לעיין בכתבה הקודמת בעניין כאן.

בקצרה, ה-NFT הנה טכנולוגיית תוכנה מוגנת אשר מאפשרת למי שמחזיק בקובץ ממנה לדעת שהוא בעל הקובץ המקורי. ובשוק הרותח של האומנות הדיגיטלית כיום, לא פלא שחברות שונות עושות הכל כדי לזכות בפרסום. במקרה הזה רכשה חברת התוכנה אומנות במחיר של 90,000$ רק כדי…. לשרוף אותה.

לקנות ולשרוף – האם זה בכלל מותר?

מה שניסתה חברת Injective Protocol לעשות הוא לצור מועדות לפיה האומנות הדיגיטלית שלה שווה יותר מהאומנות הממשית, זו המצויירת על הנייר. אגב, מבחינה כספית הם צודקים – היצירה השרופה, בקובץ הדיגיטלי, נמכרה אמש (9.3.2021) תמורת 380,000$.

אבל זה לא הכל, מדובר בסדרה של יצירות דיגיטליות אשר Injective Protocol מכרה עותקים ממנה – כל אחד שונה במקצת מרעהו.

אלא שעם כל ה"כסף הקל" ש Injective Protocol עושה כבר מהיצירה השרופה, היא פגעה באופן אנוש בזכותו של בנקסי (ובהמשך שורות אלו נראה האם זה באמת מפריע לו). אלא שחוק זכויות יוצרים בישראל, וחוקים דומים קיימים במדינות רבות בעולם, כולל בארה"ב, לא מתירים לבעל העותק המקורי של היצירה לעשות בה כל דבר. הזכות הזו מוענקת רק לבעל זכות היוצרים – ולרוב זה היוצר.

חמור מכך, Injective Protocol הודיעה על כוונתה לצור עותקים של היצירה של בנקסי ולמכור אותם. הבטיחה וביצעה. אלא שגם הזכות לשכפול והעתקה של יצירה והזכות לצור ורסיות של יצירה, שהן יצירות נגזרות, היא של בנקסי ולא של מי שהחזיק ביצירה המקורית.

למה דווקא אומנות של בנקסי

לא במקרה Injective Protocol בחרה ביצירה של בנקסי כדי לעשות את התעלול השיווקי שלהם ולהרוויח. בנקסי בעצמו ביצע תעלול כזה לפני זמן מה, כאשר יצירה שלו אשר מכר במכירה פומבית גרסה את עצמה מייד לאחר סיום המכירה

בנוסף, בנקסי ידוע כמי שהכריז ממזמן ש"זכויות יוצרים זה ללוזרים" מתוך אמונה שאומנות צריכה להיות לציבור ולכלל.

ועדיין, אם נבחן את התנהלות של בנקסי לאחרונה, נראה שהמהלך של שריפת יצירתו ומכירת עותקים ממנה לצורך כסף מהיר עלולה להביא להליכים משפטיים. לאחרונה בנקסי ניסה לרשום סימני מסחר בניסיון להגן על יצירותיו ממסחור על חשבונו.

מה יעלה בגורל האומנות הדיגיטלית

בראיה רחבה יותר, חברות בלוקציין רבות מנסות להתעשר ולהיכנס במהירות לתחום היצירה הדיגיטלית. על הדרך הן מציעות למי שמחזיק באומנות מקורית להפוך אותה לאומנות דיגיטלית. אלא שהזכות להפוך יצירה פיזית ליצירה דיגיטלית מוקנית רק לבעל זכות היוצרים – ובהמקרה של ציורים, לרוב היוצר, האמן, הוא בעל זכות היוצרים ולא זה אשר מחזיק ביצרה הפיזית.

מצד שני, יש בטרנד הזה להביא לחיזוק האומנות הדיגיטלית המקורית – כזו שנוצרת במיוחד כדי להיות מוטמעת כ-NFT, כקובץ.

_______________

אין באמור ברשומה זו להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

הפוסט לשרוף את בנקסי ולהרוויח ב אומנות דיגיטלית הופיע לראשונה ב-משרד עו״ד זיו אנג׳ל - Angel Law firm.

שוק האומנות רותח בגלל בלוקציין חדש, אומנות דיגיטלית NFT. אולי מעולם לא הייתה סנסציה כזו בעולם האומנות, ובערך יצירות, כפי ששוק האומנות חווה עכשיו. הסיבות לכך הנו נסיקה של מחירי "אומנות מקורית" המוטמעת בקבצי קוד ותוכנה מסוג בלוקציין. רק שבוע שעבר דווח על עסקה של מכירת יצירה דיגיטלית תמורת סכום של למעלה מ 1.6 מיליון דולר.

ובכלל, מדובר בשוק שצמיחתו המטאורית יכולה ללמד אותנו המון על הערך של יצירות מקוריות, אבל גם מאתגרת את ערכן של יצירות ממשיות.

מה זה אומנות דיגיטלית NFT

NFT הוא ראשי תיבות של Non-fungible token, כלומר, זכות שאינה ברת חליפין, אם ננסה לתרגם זאת לעברית. למעשה מדובר בשורת קוד תוכנה שהיא חד פעמית ובלתי ניתנת לזיוף. בפועל, מי שמחזיק יצירת NFT מחזיק בקובץ דיגיטלי חד פעמי שאינו ניתן להעתקה או לשיכפול.

הטכנולוגיה העומדת מאחורי ה-NFT היא בעצם טכנולוגיית בלוקציין – כן, אותה טכנולוגיה שהצמיחה מטבעות וירטואליים שגם ערכן זינק פלאים בשנים האחרונות. מדובר בטכנולוגיית תוכנה אשר אינה ניתנת לזיוף.

אז מה בין זה לבין אומנות? טכנולוגיית ה-NFT, בשל הייחוד שלה, יכולה לבוא לידי ביטוי כשורת קוד, אבל גם כיצירה גרפית, יצירת קול או כל יצירה דיגיטלית אחרת. וכך נולד לו תחום חדש של אספני שורות קוד המתגאים בכך שבידיהם היצירה המקורית.

במה זה שונה מיצירות אחרות שבמחשב

שאלה שמתבקשת. הרי את הציור הדיגיטלי ניתן היום לשכפל בקלות באמצעות צילום מסך, הדפסה של היצירה או דרכים אחרות. אלא שטכנולוגיית ה-NFT מבטיחה למי שמחזיק בקובץ המקורי שהוא, ורק הוא, מחזיק בעותק מקורי של היצירה.

אם ננסה להקביל את זה לעולם האומנות המקורית, גם יצירה של שאגאל או ואן גוך ניתן לרכוש כהדפס, אבל את היצירה המקורית ניתן לראות רק במוזיאון. ובמציאות העכשווית, כאשר הטכנולוגייה מאפשרת העתקות מאוד מדוייקות של יצירות, דווקא צומח הערך של היצירה האחת, המקורית.

שוק המסחר ב-NFT בוער

כמו כל טרנד, יכול להיות שהשוק הזה הוא בר חלוף – מצד שני תזכרו שמטבעות וירטואליים כמו הביטקויין התחיל את דרכו בחלוקה שלו או במכירה שלו בסנטים בודדים. נכון למועד כתיבת שורות אלו ערכו של הביטקויין עומד על כ-180,000 ש"ח לביטקויין אחד.

ומאחר ולכסף שאינו בר זיוף, כמו הביטקויין, יש ערך של ממש היום, אין סיבה ששוק האומנות לא יפרח. ואכן, הרשת מלאה בסיפורים ובדיווחים על עסקאות ענק ביצירות וירטואליות שונות, במהדורות מוגבלות המופקות כ-NFT ובהתעשרות בין לילה של סוחרים ביצירות האלו.

אז איך להתחיל את האוסף שלך

אז אם אתם עדיין לא חלק מהטרנד, ואתם רוצים להתחיל את האוסף שלכם, אז הנה כמה קישורים שיכולים לעזור לכם:

https://opensea.io/collection/nft-art

https://superrare.co/

https://niftygateway.com/

https://rarible.com/

https://zora.co/

https://mintable.app/

NFT – בשורה לאומנות המקורית

לכותב שורות אלו נראה כי עולם ה-NFT הוא העולם החדש של האומנות. הוא יאפשר, בטווח הארוך, להבטיח שהיצירה התלויה אצלכם בסלון היא אכן היצירה המקורית. נראה כי זה רק עניין של זמן עד שרק יצירות שיש להן NFT המחובר ליצירה המקורית, הפיזית, הם אלו אשר יזכו לתעודת מקוריות. ולאספנים שבינכם, ובוודאי לחובבי המטבעות הוירטואליים, יתכן ומדובר בעידן חדש.

ואם אתם שוקלים להמיר את היצירות שלכם ל-NFT, תתיעצו עם עורך דין לזכויות יוצרים לגבי ההשלכות המשפטיות של הפעולה הזו.

_______________

אין באמור ברשומה זו להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

הפוסט שוק האומנות רותח בגלל בלוקציין חדש – אומנות דיגיטלית NFT הופיע לראשונה ב-משרד עו״ד זיו אנג׳ל - Angel Law firm.

הליכים משפטיים אזרחיים, שאינם נוגעים לקטינים או בענייני משפחה, גלויים ונגישים לכולם. זה אחד מהעקרונות החשובים ביותר במשפט הישראלי: "פומביות הדיון". המקרה הבא, אשר נדון והוכרע לאחרונה בבית המשפט בהרצליה, מציב זרקור על ההשלכות האפשריות של פומביות הדיון ועל שיקולים בניהול הליכים עד למתן פסק דין כאשר ישנן אפשרויות להימנע מכך.

במרכזה של המחלוקת אשר דן בה השופט גלעד הס עמד צעיר אשר גילה כי שני תצלומים שלו שימשו אדם אחר לשם התקשרויות מיניות חד פעמיות של אותו אדם אחר. בקצרה, הנתבע, אייל קרול, עשה שימוש באפליקציית גריינדר המשמשת להיכרויות ולמפגשים בעלי אופי אינטימי, כדי להכיר גברים אחרים. גברים אשר התעניינו בפגישה עם הנתבע ביקשו ממנו שישלח להם תצלומים שלו. ואולם הנתבע, במקום לשלוח תצלומים בהם הוא מצולם, שלח תצלומים של התובע. כפי העולה מפסק הדין, בשל התצלומים הללו קיים הנתבע יחסים עם מספר גברים מבלי שאלו ידעו כיצד הוא נראה.

התובע גילה על דרך המקרה כי תצלומיו מנוצלים לרעה והגיש תביעה לבית המשפט על הפגיעה בפרטיותו ועל הוצאת דיבתו. בית המשפט השתכנע בתביעה וראה במקרה כחמור ביותר. נפסק כי על הנתבע לפצות את התובע במאה אלף ₪ וכן לשאת בהוצאות ובאגרות בסכום של כ-25 אלף ₪ נוספים.

המחלוקת המשפטית בעניין פרטיות – וויתור על זכות הפרטיות במהלכו

אלא שפסק הדין הזה, ושמות הצדדים בו, לעולם יהיו גלויים לציבור. הנתבע מצידו יישא במחיר החברתי כי שמו נקשר בפרשה כאמור כמו גם גילוי שמו מאחורי פרטי המקרה. התובע מצידו "ניקה" את שמו מהפרשה אך פרטים אחרים אודותיו גלויים אף הם בפסק הדין. הכלל של שקיפות ההליכים המשפטיים נועדה לוודא כי ישנה ביקורת ציבורית על בתי המשפט, ובהתאם לאפשר ביקורת ציבורית על בעלי הדין.

לא ניתן לבחור ולהימנע מפומביות הדיון

מהטעם הזה, לא ניתן להסכים על כך שהדיון לא יהיה גלוי לציבור, למעט במקרים הקבועים בחוק. עם זאת, בהליכים אזרחיים ניתן להימנע מפרסום פרטי המחלוקת ולמנוע את ההשלכות החברתיות הנובעות מפרסום פסק הדין בחלופות אחרת. אחת האפשרויות היא לאפשר לבית המשפט להכריע בתובענה מבלי לכתוב פסק דין ובעצם להקנות לבית המשפט מעמד של בוררות. אפשרות אחרת הנה להגיע להסכמה מחוץ לכתלי בית המשפט. במקרה זה הצדדים עמדו על כך שינתן פסק דין.

פרטיות ופומביות – שיקול נוסף לנקיטה בהליכים משפטיים

לו הייתי אני מייעץ למי מהצדדים הייתי מבהיר לצדדים את השלכות מתן פסק הדין מעבר להשלכות הכלכליות שבו. באופן חריג, בפסק הדין מתגלה כי בית המשפט אף הזהיר את הצדדים על השלכות פסק הדין. ברור שכעת הצדדים לא יכולים עוד לנקות את שמם מהפרשה, ושום הון שבעולם לא יכול לעשות זאת.

____________

רוצים לקרוא מה אומר חוק הגנת הפרטיות? קראו כאן

הכותב הוא עו"ד העוסק בדיני אינטרנט, קניין רוחני ומשפט אזרחי.

הכותב לא ייצג בתובענה.

_______________

אין באמור ברשומה זו להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

הפוסט פומביות הדיון וויתור על הזכות לפרטיות בשל הליך משפטי הופיע לראשונה ב-משרד עו״ד זיו אנג׳ל - Angel Law firm.

כמה אלפי קילומטרים משם, בישראל הקטנטנה, ראש עיר אחד החליט שהוא מתמודד על רשות הממשלה, ודף הפייסבוק אשר שימש את משרד ראש עיר הפך ללוח מודעות לגיוס קולות בוחרים למירץ החדש אליו הוא החליט להתמודד.

עיקרו של הפוסט להלן אינו להעביר ביקורת על השימוש שעשה טראמפ או חולדאי בנכסים הדיגיטליים שלהם אבל הם בהחלט צריכים להעיר את בעלי העסקים לגבי הנכסים הדיגיטליים שלהם.

אתם מבינים, עולם התקשורת מעולם לא היה יותר זמין בקצות אצבעותנו כפי שהוא היום. אבל באותה הקלות בו ניתן לצבור עוקבים בטוויטר, אינסטגרם, טיק טוק וברשתות חברתיות אחרות, שליטת הרשתות החברתיות יכולות להעלים את "נכסים" אלו כלא היו.

מה זה נכס דיגיטלי ואיך לעזאזל מגינים עליו

כמו שניתן להבין אולי, קבוצת פייסבוק, דף פייסבוק, אתר אינטרנט, משתמש אינסטגרם וכל מקום שבו אתם יכולים להציג את השירות או המרכולת שלכם הוא נכס עבורכם. הנכס הוא המאמרים שצברתם שם, התגובות והביקורות של העוקבים והלקוחות שלכם, התצלומים וכל דבר אחר שיצרתם. אפילו עצם קיומה של קהילה יש לה כח מבחינת המוניטין שלכם.

אלא שיש הבדל בין עוקבים בפלטפורמה שיש לכם שליטה מעטה עליה לבין נכסים אחרים. כך, ממש כפי שטוויטר השביתה את היוזר של דונאלד טראמפ, היא יכולה להשבית את היוזר של העסק שלכם. כך ממש, ללא כל סיבה.

יש נכסים שקשה יותר להעלים מאחרים

מבין הנכסים הדיגיטליים השונים, יש כאלו שיש להם תוקף משפטי חזק יותר מאחרים. אבל לפני כן כדאי לנתח ולהבחין בין נכסים וירטואליים, ובהם דיגיטלים, שונים.

בקבוצה הראשונה מצויים נכסים אשר ניתן לרשום אותם במרשמים רשמיים המוגנים בחוקי מדינה ואמנות.

בקבוצה השניה מצויים נכסים אשר אינם רשומים אבל ניתן לכמת אותם כמוגנים בידי חוקים ואמנות.

לאחר מכן יש לבחון את מידת השליטה שלכם באותם נכסים ומידת השרידות הפיזית שלהם.

רישום על פי חוק – זה לא צחוק

ישראל חתומה על מספר אמנות בתחום הקניין הרוחני ומפעילה מספר מרשמים רשמיים של קניין רוחני. בתוך אלו ניתן לרשום בישראל ובעולם פטנטים, סימני מסחר, עיצובים ועוד מספר נכסים. בכל הרישומים ניתנת לבעל הרישום מונופול בנכס הרשום, וזאת באם עבר את המשוכה כי אותו נכס ראוי לרישום. המונופול מוגבל בחלק מהמקרים, ולעיתים, כמו בסימני מסחר, יכול להקנות זכות בלעדית לבעליו כל משך השימוש בו ובכפוף לתשלום דמי הרישום התקופתיים.

עכשיו תחשבו עד כמה ישתנה ערך הנכס הדיגיטלי שלכם אם הייתם יכולים לרשום את שם הקבוצה שלכם שבפייסבוק כסימן מסחר או חלקים מהעיצובים שלכם כעיצובים רשומים. המשמעות היא שאותם נכסים שייכים לכם גם אם הגיבויים הדיגיטליים שלכם אבדו לגמרי.

נכסים מוגנים בחוק גם ללא רישום

חלק מהנכסים מוגנים בחוק גם ללא רישום. דוגמא טובה לכך בדין הישראלי הם זכויות היוצרים. אבל גם סודות מסחריים, מוניטין ועיצובים לא רשומים נמצאים בקבוצה הזו. כלומר, אם גיליתם שמישהו ניצל את הקניין הזה שלכם ללא רשות, ובהנחה שהוא עומד בתנאי אותם דינים, תוכלו לזכות לזכות בלעדית בהם.

מידת השליטה בנכסים הדיגיטליים

ועכשיו לחלק החשוב. אם הנכס שלכם אינו מצוי בשליטתכם, ואין לכם גיבוי לו, אז מה הוא שווה? האם אתם מסתמכים רק על עוקבים בפייסבוק או שאתם דואגים שיהיו לכם גם עוקבים ברשתות אחרות?

וכמובן, אם יש לכם אתר אינטרנט, עד כמה האחסון שלו מהימן ויש לכם שליטה בו.

מילים אחרות, אם העוקבים של טראמפ היו מקבלים עדכונים ממנו באתר האינטרנט שלו, הרי הוא עצמו היה שולט בנראות של הנכסים שלו. בהתאם, לו עיריית תל אביב הייתה בעלת השליטה בדף הפייסבוק של ראש העיר, איך התאפשר לראש העיר להשתמש בדף לשם קידום פוליטי שלו?

_______________

ההמלצה שלנו, תבדקו ותנתחו את הנכסים הדיגיטליים שלכם ותמיד תבחנו האם יש דרך להעמיק את האחיזה שלכם בה, לגרום לעוקבים שלכם להכיר אתכם אישית, גם לא דרך המסך. כן, אפילו טלפון זו חלופה טובה, ותצרו לעצמכם כעסק בסיס יציב עליו תוכלו לבנות את המותג והמוניטין שלכם.

_______________

אין באמור ברשומה זו להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

הצילום מתוך ויקיפדיה בידי Anthony Quintano 

הפוסט בין הטוויטר של טראמפ לנכסים הדיגיטליים של העסק שלך הופיע לראשונה ב-משרד עו״ד זיו אנג׳ל - Angel Law firm.

מדי שנה אנחנו, מי שעוסק ביצירה, בקניין רוחני ובזכויות יוצרים, כולל עו"ד לזכויות ויצרים, חוגגים יום מיוחד. זה היום הזה בשנה שבו יצירות הופכות לנחלת הכלל.

ומה זה אומר נחלת הכלל? שלא צריך יותר את אישור היוצר או עזבונו לשימוש ביצירותיו והן לשימושו של הציבור.

ומה זה היום הזה? כדי להקל ולמנוע "תאונות משפטיות" קבעו כי המועד שבו יצירות יהפכו להיות נחלת הכלל יהיה בראשון לינואר של כל שנה, ובחלוף השנים שנקבעו בחוק מאז מותו של היוצר או הפקתו של תקליט.

בישראל, יצירות הופכות לנחלת הכלל 70 שנים אחרים מותו של יוצר או 50 שנים אחרי הוצאתו של תקליט לאור.

אבל שימו לב, לכל מדינה דינים אחרים לגבי מספר השנים שלאחר מותו של יוצר לשם הפיכת יצירותיו לנחלת הכלל. וגם, חלק מהמדינות קבעו הסדרים ייחודיים באשר לשחרור זכויות וזאת לאור אינטרסים כלכליים שונים, ומאחר והדינים הנוגעים לזכויות היוצרים, והאמנות השונות, התחדשו בשני העשורים האחרונים.

מה התחדש השנה

אז שנה שעברה נכנסו לעולם נחלת הכלל יצירות של גרשווין וויקטור פלמינג, ג'ורג' אורוול וש"י עגנון.

והשנה,

השנה הופכים לנחלת הכלל יצירותיו של בולגקוב, הכותב הרוסי הידוע אשר בין יצירותיו "האמן ומרגריטה", "לב של כלב" ועוד.

בנוסף תמצאו את יצירותיו של ג'יימי הנדריקס אשר נפטר בשנת 1970 וגם את יצירותיו של ברנארד שו (פיגמליון, אדם וסופרמן), ציירים, מלחינים ועוד.

יום נחלת הכלל – חגיגה לעולם הפרסום והשיווק

מחפשים חומרים מעניינים לתוכן שלכם? לסרטונים? לפרסומות? כדאי לבדוק מה משתחרר מדי ראשון לינואר.

השנה האוסף הוא מגוון והצצה לינואר 2022 מגלה שממתינות שם על המדף מציאות פרי עטם של לויד דאגלס, הנרי דה ולה סטופול (מחבר היצירה "הלגונה הכחולה") ועוד.

ועדיין, צריך לבדוק ולהיזהר

העובדה שיצירה הפכה לנחלת הכלל לא הופך את העיבוד של היצירה ליצירה אחרת (קולנועית, ספרותית, צילום, תסריט, תרגום וכו') לנחלת הכלל. הפרה של זכויות אלו יכולה להעמיד אתכם בסיכון משפטי לפי חוק זכות יוצרים.

_________________

אין באמור ברשומה זו להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

הפוסט יום נחלת הכלל 2021 הופיע לראשונה ב-משרד עו״ד זיו אנג׳ל - Angel Law firm.